רשות המיסים קיבלה עד כה 1,600 בקשות לגילוי מרצון, מתוכן 60% אנונימיות. כך מסר (יום ד', 6.5.15) סמנכ"ל רשות המיסים לחקירות ומודיעין, רון חכם. ההון הנחשף בהן עומד על 5.5 מיליארד שקל; הרשות עדיין אינה יכולה לאמוד מהי ההכנסה החייבת, שכן נחתמו הסכמים רק בחלק קטן מסך הבקשות. חכם דיבר ביום עיון של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בנושא המלחמה בהון השחור.
עוד אמר חכם, כי הרשות עורכת מבצעים נגד קהלים ממוקדים, במטרה להפנות אליהם את הזרקור ואת תשומת הלב של מגזרים נוספים - למשל גאוגרפיים ("לא כולם ברחוב ר' עקיבא בבני ברק חושבים שזה מדינת ישראל") או ענפיים. לדבריו, שיטה זו נוחלת הצלחה, ואחרי כל מבצע שכזה - גדל מספר הפונים לגילוי מרצון.
חכם גם הצהיר, כי הטיפול בגילוי מרצון אינו בא על חשבון פעולות אחרות של הרשות. לדבריו, 104,000 הדרישות שנשלחו אשתקד למי שאין להם תיקים ברשות, כבר הביאו לפתיחת 16,000 תיקים; הוא מעריך שהמבצע יביא לפתיחת 30,000 תיקים. הוא הסביר, כי הרשות אינה מנמקת דחיית בקשות לגילוי מרצון, שכן הדבר יביא לחשיפת המידע המודיעיני שבידיה.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, יהודה שפר, ציין, כי בעבר היו ניסיונות להלבין הון דרך הסדרים מקלים בתחום המס. עוד אמר, כי כאשר מדובר בבקשות שאינן אנונימיות - בודקות כל רשויות האכיפה (הפרקליטות, הרשות לאיסור
הלבנת הון, המשטרה ורשות המיסים) האם הוא אינו מבוקש בעולם על עבירות כלשהן.
שפר נשאל האם המדינה תוכל להעמיד לדין בגין הלבנת הון, את מי שפנה להליך הגילוי מרצון משום שהוא מעניק חסינות רק על עבירות מס. הוא השיב, כי הדברים ייבחנו לאחר שהחוק יאושר, אם כי הרשות מחויבת לפעול בהגינות כאשר היא בודקת האם להשתמש נגד האזרח במידע שהוא עצמו מסר.