אגף שוק ההון באוצר שוקל לאמץ את דירוג החוב הבינלאומי כך שהוא יחליף את סולם הדירוג המקומי הנהוג כיום בישראל - כך נודע ל"
גלובס". בשלב זה מדובר בבחינה שנעשית בימים אלה באגף, שבראשו עומדת
דורית סלינגר, כך שטרם התקבלה הכרעה בנושא. עם זאת, סלינגר נוטה כפי הנראה לתמוך בשינוי המהותי בשיטת דירוגי החוב בישראל, כך שהיא תותאם לסולם הבינלאומי.
כיום, סולם הדירוג המקומי לדירוג חוב של חברות ישראליות, בו משתמשות חברות הדירוג המקומיות S&P מעלות ומידרוג, אינו תואם לסולם הדירוג הבינלאומי, ומטה את הדירוג של החברות הישראליות כלפי מעלה. כדי לקבל אינדיקציה בת השוואה לסיכונים הגלומים בהשקעה בנכסים מקומיים ביחס לסולם הבינלאומי נעשה שימוש בסולם המרה (ראו טבלה).
אימוץ הסולם הבינלאומי במלואו בישראל יוביל להורדת הדירוג של החברות הישראליות במספר דרגות, ובמקרים לא מעטים אף אל מתחת לדירוגי ההשקעה. בשל כך, מדובר במהלך בעל השפעות רוחב משמעותיות הן על הגופים המוסדיים, שיידרשו לשינויים בפורטפוליו שלהם וריתוקי הון, הן על הבנקים, והן על עלויות גיוס החוב של החברות במשק.
למהלך כזה יש גם השפעות רוחב על השוק ועל עלות החוב המקומי, מכיוון שהוא יגדיל כנראה את זרם ההשקעות שמפנים הגופים המוסדיים לחו"ל על חשבון שוק החוב המקומי, וזאת בתקופה שבה נשמעים קולות ביקורתיים לגבי יציאה מופרזת של כספי המוסדיים אל מעבר לים.
"זה נושא מטריד ודורש התייחסות", אומר גורם המעורה בדיונים הנוכחיים בסוגיה זו באגף שוק ההון, "מצד אחד, החלת הדירוג הבינלאומי תפגע ברמות הדירוג הנהוגות בישראל - יהיו דירוגים רק מדירוגי B ומטה; דירוגי A לא יינתנו - וגם בחופש שקיים כיום לבידול הדירוג של החברות בישראל. עם זאת, דירוג מקומי שאינו דומה לבינלאומי מעלה חשש שהתמחור של החוב בישראל לא משקף את מהות הסיכונים המלאה. זה מטריד".
גורמים נוספים בשוק הסבירו כי מצד אחד השוואת הדירוג עשויה לסייע בהבאת משקיעים זרים להשקיע בשוק החוב בישראל, כשמנגד אימוץ הסולם הבינלאומי יצמצם משמעותית את מספר החברות הישראליות שיזכו לדירוג השקעה גבוה, ויפגע מאוד בשוק ההון הישראלי. בהקשר זה ציינו בסביבת האוצר כי זה נושא חשוב שיצריך דיונים של צוותים משותפים של כלל הרגולטורים הפיננסיים.
רשות ני"ע: "לבחון היטב כל צעד כזה"
אין ספק שמדובר בסוגיה מורכבת מאוד. לאור המשמעות האדירה וחוצת ענפי משק של מהלך שכזה - שתתבטא בשינויים של מיליארדי שקלים - יישומו רלוונטי לא רק לשוק המוסדי שמפוקח על-ידי אגף שוק ההון, אלא גם לאגף החשכ"ל באוצר, למנכ"ל האוצר, וכן לרשות ני"ע ולבנק ישראל. בהקשר זה נציין כי הפיקוח על חברות הדירוג המקומיות יעבור לאחריות רשות ני"ע החל מאפריל 2016. מרשות ני"ע נמסר היום: "אנו בוחנים מקרוב את הנושא על היבטיו השונים. ראוי להדגיש כי מעבר לדירוג בינלאומי עלול לפגוע בשוק האג"ח בישראל וכל צעד שכזה ראוי שיבחן היטב".
אין זו הפעם הראשונה שהנושא הזה עולה על שולחן הממונה על שוק ההון. כבר בשנת ב-2008 פרסם האוצר טיוטת חוזר לפיה גופים ישראלים ידורגו משנת 2010 בסולם הדירוג הבינלאומי. מטרת האוצר הייתה אז, כמו היום, לאפשר למשקיעים בחינה מעמיקה יותר של פרמיית הסיכון המשולמת על-ידי מגייס החוב ביחס לאפיקי השקעה אלטרנטיביים בחו"ל, ובדיקת האטרקטיביות הכוללת בהשקעה בחברות מקומיות ביחס ליציאה לחו"ל.
לאחר פרסום הטיוטה אז שחקנים רבים בשוק ההון וגופי רגולציה אחרים מיהרו לתקוף את המסמך, וציינו כי מדובר במהפכה שנעשית ללא הכנה מספיקה, ומבלי להבין את השלכותיה על החברות הישראליות.
לאור זאת, הנושא ירד מהפרק ובהמשך אותה שנה פרסם אגף שוק ההון באוצר הנחיה חדשה לפיה חברות הדירוג המקומיות, מעלות ומידרוג, יחויבו בפרסום סולם המרה בין הדירוג המקומי לבין סולם הדירוג הבינלאומי. כך הוחל ב-2009 ומאז נותרו הדברים ללא שינוי.
