שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד מינץ, דחה את עתירת התנועה הקראית העולמית נגד התוכנית לשיקום בית הכנסת "תפארת ישראל" ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים.
בית הכנסת הוקם במאה ה-19 והיה אחד משני החשובים בעיר, לצידו של בית הכנסת חורבת ר' יהודה החסיד. הכוחות הירדניים החריבו אותו לאחר כיבוש הרובע ב-1948, ומאז הוא עומד חרב. עיריית ירושלים החליטה לשקמו ולהחזירו לפעילות, בדומה לחורבה. התוכנית מדברת על בניית 1,400 מ"ר בארבע קומות.
העדה הקראית טענה, כי השיקום יפגע בצורה חסרת תקנה בבית הכנסת שלה המצוי מול "תפארת ישראל" ובארבע הדירות השייכות לה באותו אזור - שרידים אחרונים לנוכחות העדה ברובע היהודי. טענות נוספות שלה נגעו למטרדים הצפויים בעת השיקום, במיוחד לנוכח הצפיפות ברובע והרחוב הצר שלמרגלות בית הכנסת.
מינץ מזכיר, כי התערבות בתי המשפט בהחלטות תכנוניות תיעשה רק במקרים יוצאי דופן של חוסר סבירות קיצונית - ומקרה זה אינו נמנה עליהם. "החלטת הוועדה המאשרת תוכנית לשחזור מבנה, תוך התחשבות בעברו של המקום - ללא שיוכו של המבנה לקהילה ספציפית אשר מבקשת כי יינתן דווקא לה ביטוי - אינה חורגת כלל ממתחם הסבירות. בהקשר זה יש אף ליתן דגש לאופן בו ביקשה הוועדה לחזק את אופיו ה'ציבורי' של המבנה המשוחזר, ולכן גם קבעה כי הוראות התוכנית יכללו איסור מפורש על שימושים מסחריים במבנה", הוא אומר.
מינץ מוסיף: "אף אין לקבל את הטענה כי בהחלטתה ביקשה הוועדה להחליש - באופן מכוון - 'זרמים אחרים' ברובע. הבחירה באופן בו יוקם המבנה לא נעשתה בצורה אקראית, כי אם בכוונה להביא לשיקום ושחזור מבנה שנהרס. מכאן, הטענה כי מדובר בחיזוק 'זרם דתי יחיד' אינה יכולה להישמע, כאשר הכוונה היא להקים מבנה נושן שכבר עמד על תילו בעבר".
בנוגע למטרדים בעת השיקום אומר מינץ, כי טענות אלו נשמעו גם מפי בעלי נכסים אחרים באיזור, והוועדה נתנה להן מענה בהוראות מדויקות לביצוע השיקום תוך פגיעה מינימלית בשגרת החיים של שכני בית הכנסת. לבסוף אומר מינץ, כי אין ממש בטענות הקראים על פגמים בהליך קבלת ההחלטה, וכי יש ממש בטענת הרשויות לפיה העתירה הוגשה בשיהוי. העדה הקראית חויבה בהוצאות בסך 15,000 שקל. את העדה ייצגו עוה"ד רום גולן ונריה הרואה, ואת החברה לשיקום הרובע ומוסדות התכנון - עוה"ד כפיר לוי, דוד שני ושרון מנדלבאום.
