אילן בן-דב יזרים 50 מיליון שקל לקופת הפירוק של חברת טאו תשואות שהייתה בבעלותו, ובתמורה יקבל בחזרה את מניות חברת
סאני אלקטרוניקה שמכר לטאו במאי 2010. כך קובע (30.6.15) סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז,
אילן שילה.
סאני החזיקה בעקיפין במניות פרטנר, כאשר שלט בן-דב בחברת הסלולר. כאמור, במאי 2010 הוא מכר לטאו מניות של סאני ב-50 מיליון שקל והעניק לחברת אופציית PUT למכור לו חזרה את אותן מניות. האופציה ניתנה לשנה ומאוחר יותר הוארכה עד ספטמבר 2013.
בינואר 2009 חתמו טאו ו
בנק לאומי על הסכם בנוגע לחובותיה של הבנק. בפברואר 2011 נחתם תיקון להסכם, ולפיו שעבדה טאו לטובת לאומי 80% מאותן מניות של סאני. באוגוסט 2013 דרש המנהל המיוחד של טאו מבן-דב לממש את האופציה, אך בן-דב דחה את הדרישה. טענתו העיקרית הייתה, שרק הבנק יכול לדרוש ממנו לממש אותה ולהעביר את הכסף לבנק עצמו. בנק לאומי הצטרף לדרישתו של המנהל המיוחד, אך בן-דב לא נענה.
שילה קיבל את בקשתה של הכונסת שמונתה למימוש האופציה, עו"ד קרן רייבכך-סגל, דוחה את עמדתו של בן-דב. לדבריו, התיקון להסכם בין טאו ללאומי אינו מעניינו של בן-דב, ולכן זכותו של הבנק לדרוש שהאופציה תמומש ושהכסף יוזרם לקופתה של טאו (וכיום - לקופת הפירוק). גם אם בן-דב היה צד להסכם זה, מעיר שילה, הרי שלא הוגבלה בו זכותו של הבנק להמחות את האופציה לצד שלישי כלשהו - ובמקרה זה, בחזרה לטאו. עוד דחה שילה את טענתו של בן-דב ולפיה התבקש להזרים את התרומה לחשבון הלא-נכון, באומרו שמדובר בסוגיה טכנית לחלוטין.
בן-דב חויב בתשלום הוצאות בסך 90,000 שקל. לצידה של רייבכך-סגל הופיע עו"ד אייל בן-זקן; המנהל המיוחד, עו"ד עמית אשור, ייצג את עצמו; את בנק לאומי ייצגו עוה"ד פיני יניב ויוכי כדיר-פז; את בן-דב ייצגו עוה"ד רון ברקמן ואלעד חן; ואת הכנ"ר - עו"ד אורי ולרשטיין.