אדם שנכנס לישראל שלא כדין, שהה בה על בסיס ויזה מזויפת וטען ללא הוכחות מספקות שהתגייר בחו"ל - הצליח להישאר בארץ שנים ארוכות בניגוד לחוק בזכות סחבת בדיון בעניינו בבג"ץ. כך עולה מפסק דין שמפרסם (יום ה', 2.7.15) בית המשפט העליון.

אמיל קובאץ', אזרח סרבי, הגיע לישראל לראשונה ב-1995 כתייר. בשנים 2003-1997 שהה קובאץ' בישראך תוך שימוש באשרת עובד מזויפת, אותה לטענתו רכש בתום לב. הוא התבקש לצאת מישראל כבר בפברואר 2002, אך עזב את הארץ רק 13 חודשים מאוחר יותר. קובאץ' טען שהתגייר בסרביה בשנת 2004, ובספטמבר 2005 חזר ארצה באשרה לשלושה חודשים - אך מאז הוא שוהה בישראל.

בשנת 2010 עתר קובאץ' לבג"ץ נגד סירובו של משרד הפנים לרשום אותו כיהודי, וזאת משום שגיורו הנטען בוצע בבית דין שאינו מוכר ולא היו בידיו די מסמכים להוכיח שאכן התגייר. העתירה באה לאחר שנתיים של הליכים מול משרד הפנים. לאחר הגשת העתירה הודיע משרד הפנים שקובאץ' לא יורחק מישראל עד לסיום הדיון בה.

העתירה נדונה בפני שלושה הרכבים שונים במשך חמש שנים, כאשר קובאץ' - שכאמור כל אותו זמן שוהה בישראל בניגוד לחוק - מקבל עוד ועוד ארכות להצגת המסמכים הדרושים. בפועל, הציג קובאץ' מסמכים חלקיים בלבד, ובאחד המקרים אף ךלא הגיב להודעת העידכון שהגיש משרד הפנים לבג"ץ.

בפסק הדין כעת אומרת הנשיאה מרים נאור, כי לאור התנהגותו של קובאץ' בעבר, צדק משרד הפנים כאשר דרש ממנו יותר הוכחות לגיורו. עוד היא מצביעה על כך שבסופו של דבר, לא הגיש קובאץ' את המסמכים המבוקשים. נאור מסכמת:

"בתיק זה התקיימו שלושה דיונים וניתנו לעותר תוך כדי ההליך הזדמנויות רבות להשלמת החסר בראיות, תוך שהעותר נמצא כל העת בגבולות הארץ. משהגענו עד הלום והעותר לא המציא מסמכים מספקים, אין עוד הצדקה להותיר את העתירה תלויה ועומדת. בהחלטה הנוכחית של המשיב אין לדעתי בסיס להתערב. בפני העותר
פתוחה הדרך להמציא את מסמכים נוספים לידי המשיב, על-מנת שזה יבחן את בקשתו, אולם אין הדבר מצדיק את המשך ישיבתו של העותר בארץ". בג"ץ לא קבע מתי יעזוב קובאץ' את הארץ, ואף נמנע מלחייב אותו בהוצאות.

השופטים חנן מלצר ונעם סולברג הסכימו עם נאור. את קובאץ' ייצגו עוה"ד זרי חזן ודפנה שגל, ואת המדינה - עו"ד ערין ספדי-עטילה.