מותב ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס
זאב המר וחברי המותב עו"ד רוני טלמור ורו"ח אייל נייגר, אישר (יום ג', 7.7.15) את הסדר האכיפה שנחתם בין רשות ניירות ערך ובין יואש טרוקמן.
במסגרת ההסדר הוטל על טרוקמן, אשר הודה בעובדות המתעדות את האירועים ובביצוע הפרות מניפולציה, קנס בגובה של 200,000 שקל. זוהי החלטתו הראשונה של המר בתפקידו כיו"ר מותב ועדת האכיפה (לצידה של השופטת בדימוס ברכה אופיר המכהנת אף היא כיו"ר מותב בוועדה).
טרוקמן הינו משקיע בניירות ערך וסוחר יום. הסדר האכיפה מייחס למשיב ביצוע 555 עסקות עצמיות/מתואמות בתקופה שבין 1.3.11 עד ל-27.11.14, בהיקף כספי של כ-3.05 מיליון שקל, בניירות ערך שונים. בעסקות אלה מכר וקנה המשיב בו-זמנית באמצעות שני חשבונות שהיו בשליטתו והוא היה היחיד שפעל בהם, חשבון על שמו וחשבון על שם אמו, בו היה מיופה כוח.
המשיב נהג למכור ולרכוש את ניירות ערך בין חשבונותיו, לסירוגין ובהפרשי זמן קצרים שנעו בין שניות בודדות למספר דקות. בפעילותו, השפיע המשיב על שערי ניירות הערך במהלך המסחר בבורסה, כאשר רוב העסקות העלו את שער ניירות הערך וחלקן האחר הוריד את השער. כמו-כן השפיע טרוקמן גם על מחזורי המסחר לאור העובדה שפעילותו התמקדה בניירות ערך דלי סחירות. בכך בצע המשיב הפרות מניפולציה לפי חוק ניירות ערך.
הוועדה חזרה על קביעת מותבי הוועדה בהחלטות קודמות באשר לרכיב ההשפעה על שער נייר הערך בבורסה, אשר עמדו על כך שהשפעה אפשר שתהיה בשינוי שער נייר הערך או במניעת שינוי השער או באופן עקיף על-ידי השפעה על נפח המסחר, ואישרה את ההסדר בציינה כי מדובר בהסדר מקל הנמצא ברף הענישה התחתון, אך עומד במתחם הסבירות. לחומרא ציינה הוועדה את חומרת ההפרות כמו גם מידת ביסוסן בראיות ובנתוני המסחר.
לקולא ציין מותב הוועדה את הודאת המשיב ונטילת אחריות מלאה על ידו כבר בשלב מוקדם בהליך, ובטרם הגשת כתב טענות על-ידי הרשות, בציינו כי "בכך תרם המשיב לחסכון בהשקעת זמן וכוח אדם, שהם משאב ציבורי יקר וליעילות ההליך והאפקטיביות שלו. המותב אף קבע כי בנסיבות העניין עדיפה התקשרות בהסדר אכיפה על פני ניהול ההליך וכי ההתקשרות בהסדר עונה על העניין הציבורי".
