עבריין מורשע ייכלא אם לא שילם קנס, גם אם העביר סכום גדול יותר וזה הופנה לפיצוי קורבנותיו. כך קובעת (8.7.15) נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דבורה ברלינר.
יצחק מוסרי הורשע במסגרת הסדר טיעון בשורה של מעשי מרמה ונדון ל-50 חודשי מאסר ולקנס של 25,000 שקל או שמונה חודשי מאסר תמורתם. הוא גם חויב לפצות את קורבנותיו ב-200,000 שקל. מוסרי העביר למרכז לגביית קנסות 75,000 שקל אשר הועברו לקורבנות. כיוון שכך, נקבע שהוא לא שילם את הקנס ושעליו לרצות את המאסר הנוסף.
לאחר שבית משפט השלום דחה את טענותיו של מוסרי נגד הטלת המאסר-חלף-הקנס, הוא ערער למחוזי וגם שם נדחו טענותיו. הנושא המרכזי בדיון היה סעיף 77(ג) לחוק העונשין, לפיו "לעניין גבייה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצידו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים".
ברלינר קבעה, בניגוד לטענת ההגנה, כי המילים "לעניין גבייה" חלות על המשפט כולו ולא רק על חלקו הראשון. לדבריה, "ככל שחולק פלוני הנאשם על חלף המאסר שהוצמד לקנס, עליו לעשות זאת במסגרת ערעור על פסק הדין המקורי", ואין הוא יכול לעשות זאת בנפרד מאוחר יותר.
ברלינר מדגישה: "כל מטרתו של הסעיף היא לקבוע סדרי קדימויות, דהיינו תשלום הפיצוי יקדם לתשלום הקנס ולא מעבר לכך. המילים 'לעניין גבייה' מצביעות על כך שזו הייתה מטרת המחוקק וזוהי הפרשנות הראויה. פרשנות זו עולה בקנה אחד גם עם פסיקה רבת שנים של בית המשפט העליון ולפיה, אין זה מן הראוי להטיל קנס ומאסר תמורתו שתכליתם האחת והיחידה היא תשלום הפיצויים".
ברלינר מוסיפה: "פרטנית בתיק הנוכחי השתלשלות הדברים צורמת במיוחד, משום שמדובר בהסדר טיעון מוסכם ביחס לכל אחד מרכיבי הענישה. נציין כי המערער שילם את הסכום המהווה את קרן הקנס, רק לאחר שהוצאה נגדו פקודת מאסר, כדי שיוכל להעלות את הטענה. התנהלות המערער זועקת חוסר תום לב. המערער יכול וצריך היה לעתור לדחיית תשלום הפיצוי אם אין ביכולתו לעמוד בו או פריסתו לתשלומים נוספים". סגן הנשיאה
ג'ורג' קרא והשופטת אסתר נחליאלי-חיאט הסכימו עם ברלינר.