העיתונות מקדמת התייחסות לקנאביס כתרופה

כשהתקשורת הישראלית עוסקת בקנאביס רפואי, היא ממסגרת אותו בדרך כלל כתרופה ולא כסם, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה על-ידי ד"ר שרון שניטמן מבית הספר לבריאות הציבור וד"ר נחמה לואיס-פרסקי מהחוג לתקשורת. "עם זאת, ההצגה של קנאביס הרפואי כתרופה אינה מוחלטת כמו שרופאים ואנשי מקצוע נוטים לחשוב" אמרה ד"ר שניטמן.

קנאביס הוא הנפוץ ביותר לשימוש מבין החומרים האסורים. ב-1961 הוגדר על-ידי האו"ם כסם שאין בו שימוש רפואי. בשנים האחרונות החל פולמוס רפואי ואקדמי בנושא, זאת לצד תמיכה ציבורית גדלה ללגליזציית הקנאביס במדינות שונות בעולם. משרד הבריאות הישראלי עדיין טוען שקנאביס אינו תרופה ושיעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו, אולם הוא מכיר בשימושו בכדי הקלה על כאב החולים. משרד הבריאות מחלק רישיונות לשימוש בקנאביס רק לאחר שמוצו כל הטיפולים האחרים כאשר כ-80% אחוז מהחולים המקבלים הם חולי סרטן או סובלים מכאבים כרוניים.

במחקר הנוכחי החוקרות ביקשו לבחון כיצד התקשורת הישראלית מתייחסת וממסגרת שימוש בקנאביס רפואי והאם יש שינוי בייחס זה לאורך השנים. מסגור תקשורתי מתייחס לאופן בו התקשורת מציגה ומדגישה חלקים מהנושא, כשלדברי החוקרות, ניתוח זה של התקשורת יכול להצביע על תהליכים של שינוי חברתי תרבותי ופוליטי כלפי הנושא.

לא יציב

החוקרות מצאו כי במהלך השנים 2007-2013 אוזכר (כתבות, טורי דעה ועוד) הקנאביס 1332 פעמים בעיתונות היומית הארצית, כשהחוקרות בחנו את 219 האזכורים בהם אוזכר הקנאביס בהקשר לשימוש רפואי.

מהמחקר עולה שכשלמעלה משני שלישים מהמקרים מוסגר הקנאביס כתרופה וכבשליש הוא אוזכר כסם לא חוקי. החוקרות לא מצאו קשר בין אופן המסגור (תרופה או סם) למדור בעיתון בו הקנאביס אוזכר.

החוקרות הניחו כי ימצאו שינוי במסגור לאורך השנים, בעיקר לאור העובדה שישנה עלייה דרמטית בכמות הרישיונות לשימוש בקנאביס רפואי, אולם לא נמצא גם קשר כזה.

ממצא מעניין נוסף הראה כי כאשר הקנאביס מוסגר כסם ב-40% מהמקרים המטופלים מוסגרו באופן שלילי (כלא אמינים או כפושעים) ורק ב-13% כסובלים ממחלות וזקוקים לטיפול, ואילו כאשר הקנאביס מוסגר כתרופה רק 4% מהמטופלים אוזכרו באופן שלילי ו-50% כקורבנות של מחלה.

"האופן בו התקשורת ממסגרת את הקנאביס הרפואי אינו יציב וחשוף עדיין לשינויים. התייחסות לקנאביס רפואי כסם אשר משפיעה על הסקפטיות והביקורתיות לטיפול עדיין קיימת, אבל נכון לעכשיו היא המיעוט", סיכמה ד"ר שניטמן.