משרד המשפטים מפרסם (יום ב', 3.8.15) את תזכיר חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, המיועד להכניס רפורמה בטיפול ביחידים ובחברות חדלי פרעון.
משרד המשפטים מסביר, כי מנגנוני חדלות הפרעון ופשיטת הרגל הנוכחיים הם מסורבלים ומיושנים, אינם מתאימים למציאות הכלכלית המודרנית, משאירים את החייבים בחוסר ודאות למשך שנים ארוכות תוך מניעת שיקומם, יוצרים מחסום פסיכולוגי מפני השימוש בהליכים אלו ומביאים לקריסת חברות שניתן לשקם.
על-פי התזכיר, המערכות העיקריות המטפלות בחייבים - בתי המשפט, כונס הנכסים הרשמי ורשות האכיפה והגבייה - יפעלו בצורה מתואמת. חדלות פרעון של יחידים תטופל בידי בתי משפט השלום והכנ"ר, ושל חברות תישאר בבתי המשפט המחוזיים. עוד כוללת ההצעה מסלול מהיר שלא יצריך את מעורבות בית המשפט.
הכנ"ר יגיש תוכנית שיקום
מבחינת הטיפול בחייב היחיד, שם התזכיר דגש על שיקומו הכלכלי תוך גביית המירב עבור נושיו. החייב יידע כבר מתחילת התהליך מה עליו לעשות כדי לקבל הפטר מלא או חלקי מחובותיו, תוך שלכל חייב תהיה תוכנית כלכלית מפורטת שאם יעמוד בה - יוכל לצאת לדרך חדשה, ללא נטל חובות העבר. משרד המשפטים מדגיש, כי אין המדובר במחילת חובות כל עוד ניתן לגבותם.
בין היתר קובע התזכיר, כי הנאמנים בפשיטות רגל ייבחרו מתוך רשימה שתכין ועדה בלתי תלויה בראשות שופט בדימוס, וכי הם יהיו עורכי דין או רואי חשבון. החוק שם במקום הראשון בין תפקידיו של הנאמן את שיקומו של החייב ורק לאחר מכן את כיסוי חובותיו, תוך דגש על שמירת כבודו והגנה על עניינם של הנושים. החוק גם קובע הגבלות משמעותיות שיחולו על החייב עד לשיקומו, ובהם הגבלתו בבנק ואיסור יציאה מהארץ.
עוד נקבע בתזכיר איזה מידע יוכל לקבל הנאמן על מצבו של החייב לצורך הכנת תוכנית השיקום. את תוכנית השיקום יגיש הכנ"ר בתוך חודשיים מקבלת דוח הנאמן, ויצרף אליה חוות דעת בנוגע לסיבות להיווצרות החובות. הכנ"ר יקבע את דמי המחיה שיוקצו לחייב מקופת הנשייה לתקופת הביניים, ובמקרים המתאימים גם ניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את עסקו של החייב.
הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית המשפט ויכלול בין היתר הפטר מיידי או עתידי, אופן מימוש הנכסים שבקופת הנשייה, הגבלות על הנושה והשכרה להתנהלות כלכלית נכונה. בית המשפט גם יקבע איזה סכום (אם בכלל) ישלם החייב לקופת הנשייה מתוך הכנסתו השוטפת ולמשך שלוש שנים (בנסיבות מיוחדות תוארך התקופה). בתום תקופת התשלומים יקבל החייב הפטר, שלא יחול על קנסות, דמי מזונות וחוב שנוצר בדרך מרמה.
סדר פרעון החובות
לגבי חלוקת הנכסים מתוך קופת הנשייה, קובע החוק את הסדר הבא: חובות מובטחים (בעלי שעבוד), הוצאות הליכי חדלות הפרעון, חובות בדין קדימה (לרשות המיסים, לביטוח הלאומי ולמזונות), חובות לטובתם יש שעבוד צף, חובות כלליים, הפרשי ריבית והצמדה בתקופת חדלות הפרעון וחובות דחויים. עם זאת, נושים מובטחים יקבלו לכל היותר 75% משווי הנכסים ששועבדו לטובתם, והיתרה תועבר לחובות הכלליים; זוהי העדיפות לנושים קטנים עליה מדבר משרד המשפטים.
בנוגע לחברות קובע החוק, בדומה לעמדת בתי המשפט בשנים האחרונות, כי שיקומן עדיף על פירוקן. הוא מקבע הליכים שיאפשרו לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, דבר שימנע או יקטין את התספורת לנושים, לצד הטלת חובות על דירקטורים. בהקשר אחרון זה, מפשט תזכיר החוק את האפשרות להטלת חיוב אישי בגובה נזקי הנושים, על דירקטור שידע או שהיה עליו לדעת שהחברה חדלת פרעון, והוא לא נקט באמצעים סבירים לצמצום חובותיה.
בין היתר קובע התזכיר, כי תפקידו המרכזי של הנאמן בהליכים יהיה לשקם את החברה וקובע כיצד יכין ויבצע תוכנית לשיקומה, באישורם של הנושים ובית המשפט. בהקשר זה נקבע, כי בית המשפט יוכל לאשר הסדר גם אם לא נהנה מתמיכת 75% מהנושים אלא רק מרוב רגיל, ויוכל שלא לאשרו אם יגיע למסקנה שהתמורה המוצעת בו קטנה מדי.
חצי שנה ללא הליכים
עוד קובע התזכיר כללים מפורטים לניהול הליך חדלות פרעון בינלאומי, גישה של בעל תפקיד זר למידע בישראל, הכרה בהליך זר, שיתוף פעולה עם הליכי חדלות פרעון בחו"ל וקיומם של הליכים מקבילים בישראל ומחוצה לה.
התזכיר עוסק גם באישור הסדרי חוב בלא הליכי חדלות פרעון. בית המשפט יוכל לאשר הסדר אליו הגיעו החייב/התאגיד ובעלי העניין, אם זכה לרוב בקרב האחרונים. בית המשפט גם יוכל למנות מנהל ליישום ההסדר ולקבוע כיצד יחולק הכסף בין הנושים. התזכיר גם מעגן את הנהלים שנקבעו לגבי הסדרים בין חברה לבין מחזיקי איגרות החוב שלה, ובכללם מינוי מומחה מטעם בית המשפט לניהול המו"מ ואופן אישורו של ההסדר.
עוד נקבע בתזכיר, כי דירקטוריון של חברה יוכל לנהל "מו"מ מוגן" להסדרת חובותיה, בתנאי שהיא אינה חדלת פרעון בשנה הקרובה. בעת ניהולו של מו"מ זה - לכל היותר שישה חודשים - לא יוכלו הנושים לנהל הליכים משלהם נגד החברה, ובמקביל יקבלו נציג שישתתף בישיבות הדירקטוריון.
לבסוף קובע החוק ענישה פלילית על מי שיפרו את חלקיו המרכזיים: שלוש שנות מאסר לחייב המסתיר נכסים או מוסר לנאמן או לכנ"ר מידע כוזב במטרה לפגוע בהליך; שנת מאסר לחייב המבצע עסקה בלא לגלות לצד השני שהוא חדל פרעון, או למי שנדרש למסור מידע לנאמן/לכנ"ר ומסר מידע כוזב; ושישה חודשי מאסר למי שאינו מציין שהוא חדל פרעון במסמכים הנוגעים לעסקיו.