למרות אירועי עבר קשים, צבאיים ואזרחיים כאחד, עדיין אין גורם אחד האחראי לטיפול בעורף בשעת חרום - קובע (יום ד', 9.9.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
ביוני 2014 החליטה ה
ממשלה לבטל את המשרד להגנת העורף, להחזיר את רשות החרום הלאומית למשרד הביטחון, ולהחזיר לשר הביטחון את הסמכויות הנוגעות למשק לשעת חרום. עוד נקבע, כי ימונה בכפיפות לשר הביטחון ממונה לחרום ועורף וכי השר משה יעלון יציג לממשלה תוכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בכל היבטי הכנת העורף למצבי החרום למיניהם.
הממשלה גם הטילה על שרי הביטחון וביטחון הפנים להגיש לה "הצעה להסדרת סמכויות בתחום האמור בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון הפנים, לרבות הסדרה של סמכויות השר לביטחון הפנים באירועי חרום שלגביהם לא חל חוק ההתגוננות האזרחית", עד 1.11.14. מועד זה נדחה לפברואר השנה - אך גם בו לא עמדו השרים והתוכנית טרם הוגשה.
שפירא קובע: "הפעולות שנקטו ממשלות ישראל והגופים הנוגעים בדבר, לרבות החלטת הממשלה מיוני 2014, לא הבשילו לכדי פתרון מקיף אשר מעוגן בתשתית נורמטיבית כוללת ומפורטת החיונית לצורך יישומו. הליקויים והפערים הנובעים מהם, כפי שהם מוצגים בדוח זה, נמשכים שנים רבות".
אין הסדר חקיקתי
עדיין ישנם ליקויים במערך הארגוני ובתשתית הנורמטיבית בתחום הטיפול בעורף בחרום. התשתית הנורמטיבית מורכבת ובלתי שלמה, היא אינה מגדירה בבהירות את חלוקת האחריות בין כל הגורמים העוסקים בתחום, ועל כן מקשה את שיתוף הפעולה והתיאום המיטבי ביניהם. הליקויים תחומי האחריות והסמכות של הגופים הרלוונטיים בעת פעילותם באירועי חרום בשגרה ובלחימה עדיין רבים, ועקב כך כל גוף מפרש בצורה שונה עניינים הקשורים לפעולותיו ולאחריותו.
העובדה שאין עדיין הסדר חקיקתי מקיף בעניין העורף, היא בגדר ליקוי חמור המקשה זה שנים על הפעילות של הגופים המטפלים בעורף בחרום ועל התיאום ביניהם. השלמת ההסדרה בתחומים אלו היא מהותית לצורך שיפור היכולת של הגופים הרלוונטיים לממש באופן מיטבי את ייעודם ואת תפקודם בחרום, כפי שעלה בסערת השלגים מ-2013.
על אף החלטת הממשלה מיוני 2014, קיימים עדיין ליקויים משמעותיים המונעים ממשרד הביטחון ומצה"ל לטפל בעורף באופן מיטבי בהכנתו לחרום ובטיפול בו בשעת אירוע חרום. במקביל, נמצאו ליקויים בנוגע למימוש האחריות של המשרד לביטחון הפנים בהכנת העורף לחרום, בהתייחס לייעודו של המשרד, לגופים הרלוונטיים שעליהם הוא אחראי, לסוגיית הניהול, הפיקוד והשליטה של המשטרה באירועי חרום, ולעניין שיתוף הפעולה של המשטרה עם צה"ל ועם פיקוד העורף.
הסדר חקיקתי מקיף הוא חיוני ביותר למימוש היכולת הארגונית לטפל בעורף באירועי חרום. מן הראוי שראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ינחה את כל הגורמים הנוגעים בדבר לקדם ולסכם את הטיפול בהסדר חקיקתי מקיף בתחום האחריות לעורף בשגרה ובלחימה, ולהביא את הסוגיה לדיון ולהחלטה בפני הממשלה - ויפה שעה אחת קודם, נאמר בדוח.
שפירא ממליץ ליעלון לקבוע חלוקת אחריות ברורה בין רשות החרום הלאומית, מל"ח ופיקוד העורף, ולשקול האם להמליץ לממשלה להקנות למשרדו סמכויות להנחות משרדי ממשלה וגופים אחרים בעניין היערכות העורף לחרום. על הממשלה לדון בתוכנית בהקדם, עליה להבטיח שיש בה הסדרה כוללת של כל מערך הטיפול בעורף בעתות חרום בשגרה ובלחימה, ולאשרה בהתאם. על הממשלה, ובמיוחד על נתניהו, לקדם ללא דיחוי את קבלת ההחלטות שיתחייבו מכך.
כחלק מהסדרת הנושא של הכנת העורף לחרום, על משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים להתאים מסגרת תקציבית ייעודית וייחודית לתחום זה, ולהביאה לאישור הממשלה. על תקציב זה לכלול שיפור מוכנות העורף לחרום בהיבטים שונים ובכל הגופים הרלוונטיים. יש מקום שתקציב זה ימשיך להיות מעוגן בסעיף נפרד מסעיפי תקציב קיימים, דוגמת תקציב הביטחון, וכי הממשלה או גוף שיוסמך על ידיה יקבעו מנגנון פיקוח מטעמם, שיבטיח, כי תקציב זה מממש את יעדיו. כמו-כן ראוי, כי כל קיצוץ מתקציב זה, אם יתבקש כזה, יחייב אישור מקדים של מנגנון הפיקוח.
תזכורת ממלחמת לבנון השנייה
בסיכום הדוח מזכיר שפירא: "במלחמת לבנון השנייה נחשפו כשלים רבים, בהם חמורים ביותר, הנוגעים למוכנות העורף לחרום ולטיפול בו במהלך המלחמה. בהתאם לאיום הייחוס העדכני של צה"ל, האיום על העורף גדל משמעותית מאז מלחמת לבנון השנייה, הן מבחינת כמות הטילים והרקטות והן מבחינת איכותם, דיוקם ועוצמת ההרס שלהם".
לדבריו, "העובדה שאין עדיין הסדר חקיקתי מקיף בעניין העורף, היא בגדר ליקוי חמור, המקשה זה שנים על הפעילות של הגופים המטפלים בעורף בחרום ועל התיאום ביניהם. עדיין ישנם ליקויים ופערים במערך הארגוני ובתשתית הנורמטיבית בתחום הטיפול בעורף בחרום. התשתית הנורמטיבית עודה מורכבת ובלתי שלמה, היא אינה מגדירה בבהירות את חלוקת האחריות בין כל הגורמים העוסקים בתחום זה, ועל כן, מקשה את שיתוף הפעולה והתיאום המיטבי בין הגופים העוסקים בכך".
שפירא מסיים: "הטיפול בכל ענייני העורף חשוב ומשמעותי במיוחד, משום שאין לדעת מתי יתרחש אירוע החרום הבא, וייתכן שאף יהיה מדובר באירוע שאין לגביו התרעה מספקת, דוגמת אירוע מלחמתי הקורה בהפתעה או רעידת אדמה קשה, ומכאן שיש להימנע מעיכובים נוספים, ויש לפעול לתיקון פני הדברים בדחיפות".
