|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לראשונה: פסק דין סיני ייאכף בישראל
|
השופטת תמר אברהמי קבעה שמתקיים עקרון ההדדיות באכיפת פסקי דין בין ישראל לסין ● חברה סינית תוכל לגבות מיצחק רייטמן מיליוני שקלים בעקבות אספקת עובדים לפרויקט שלה באוקראינה
|
|
פוטנציאל סביר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, תמר אברהמי, קובעת לראשונה (6.10.15) שניתן לאכוף בישראל פסק דין שניתן בבית משפט בסין. חברת Jiangsu Overseas Group שבבעלות ממשלת סין ביקשה לאכוף בישראל פסק דין שניתן על-ידי בית משפט בעיר נאנטונג במחוז ג'יאנגסו שבסין נגד יצחק רייטמן, ואשר חייב אותו לשלם לה 550,000 דולר ו-8.4 מיליון יואן (5 מיליון שקל). רייטמן סיפק לחברה הסינית עובדים לפרויקט באוקראינה, אך היא טענה שהעסיק אותם בתנאים בלתי אנושיים ולכן תבעה אותו. טענתו העיקרית של רייטמן הייתה, שלא ניתן לאכוף בישראל את פסק הדין משום שאין הדדיות בין ישראל לסין באכיפת פסקי דין. לאחר ששמעה מומחים משני הצדדים הגיעה אברהמי למסקנה לפיה "יש בעת הנוכחית פוטנציאל סביר לאכיפה של פסק דין ישראלי בסין", ולכן ניתן לאכוף פסקי דין גם בכיוון ההפוך. "המצב המשפטי הנוכחי כפי שהוצג בהליך דנן מעלה קיומו של פוטנציאל סביר כי פסק דין ישראלי ייאכף בסין ומספק את דרישת ההדדיות", היא קובעת. עוד דחתה אברהמי את טענתו של רייטמן לפיה לא התגורר בסין בעת שניתן פסק הדין נגדו בציינה, שהוא גר במדינה זו די הצורך כדי ליצור את הזיקה המספיקה לאכיפת פסק הדין. כן נדחתה טענתו לפיה לא ניתן לו להתגונן כיאות מפני התביעה בסין, ולא נמצא בסיס לטענתו שבית המשפט בסין היה חייב להעביר את הסכסוך לבוררות. רייטמן חויב בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את החברה הסינית ייצגו עוה"ד דורון שמעוני, ומשה שמעוני וגרשון פינק, ואת רייטמן - עוה"ד נועם רונן ונגה חרובי. |
| תאריך:
|
13/10/2015
|
|
|
עודכן:
|
13/10/2015
|
|
איתמר לוין
|
|
לראשונה: פסק דין סיני ייאכף בישראל
|
|
במהלך שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, השתנו העדיפויות הלאומיות של ישראל מקצה לקצה. כתוצאה מכך, עברה המדינה לתוואים כלכליים-חברתיים חדשים שהפכו מאז ליציבים למדי - אך אלה הם תוואים רבי-עשורים שאינם בני קיימא בטווח הארוך. כך עולה (יום ג', 13.10.15) מניתוח מדריך מוסד שורש לחברה וכלכלה בישראל, בראשות דן בן-דוד, המספק מבט-על על ישראל של ימינו: היכן היינו, היכן אנחנו נמצאים, לאן פנינו מועדות (ובאיזו מהירות), מהן ההשלכות, ומה ניתן לעשות בהקשרים אלה.
|
|
|
|
|
יושב-ראש האגודה לזכות הציבור לדעת, פרופ' אלי פולק, פנה לנציב שירות המדינה משה דיין בדרישה לפתוח בהליך משמעתי נגד עובד רשות השידור יגאל רביד. לדבריו, "בתאריך 4.9.15, בראיון טלוויזיוני בערוץ 2, הטיח מר רביד דברים בוטים בשר אופיר אקוניס, בחבר הכנסת ישראל אייכלר, ובעמיתיו עובדי ציבור בקול ישראל. הוא אף פרסם באותו היום בדף הפייסבוק שלו האשמות אישיות קשות נגד השר אקוניס. עוד הוסיף מר רביד ופרסם כתמונת הפרופיל של דף הפייסבוק שלו קריקטורה הלועגת לראש הממשלה".
|
|
|
|
|
חברות הביטוח של בנק לאומי ישלמו לבנק 92 מיליון דולר, פיצוי חלקי על הקנס בן 400 מיליון הדולר שהבנק נאלץ לשלם לשלטונות בארה"ב, לאחר שהתברר שהבנק סייע לאזרחים אמריקנים להעלים מיסים בסכומי עתק. כך קבעה ועדה שמינה לאומי, לפני שבעה חדשים, לבדיקת הפרשה. לבנק היו אומנם פוליסות על סך 250 מיליון דולר, אולם בשים לב לנסיבות, הציעו המבטחים לשלם רק 92 מיליון דולר - והוועדה קיבלה את ההצעה. הסכום שישלמו מכסה 23% מהקנס.
|
|
|
|
|
כיל ממשיכה להתרחב מחוץ לישראל, ומודיעה על השלמתו של הקמת המיזם המשותף עם קבוצת Yunnan Phosphate Chemicals, יצרנית הפוספט המובילה בסין. המיזם המשותף (YPH JV) כולל מכרה סלע פוספט בקנה מידה עולמי המפיק כ-2.5 מיליון טון פוספט בשנה ופעילות ענפה בתחום הפוספט, צפוי להיות שחקן מוביל בשוק הפוספט בסין. פלטפורמת הייצור המשותפת הינה בקנה מידה עולמי, הכוללת פעילות לאורך כל שרשרת הערך, מכריית פוספט, דרך דשנים בתפזורת ועד מוצרי המשך, וכן פוספט ליישומים מיוחדים בשוקי המזון והחומרים המורכבים.
|
|
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 122 והוראת שעה), התשע"ו-2015, ואת את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 20) (דרכי טיפול לאחר הרשעה), התשע"ו-2015. הראשונה מבקשת לקבוע הוראת שעה לגבי עבירה, שעוסקת בין היתר ביידוי אבנים, עונש מינימום לתקופה של שלוש שנים. השנייה מבקשת להטיל קנסות על הורי קטינים שעברו עבירה. שרת המשפטים איילת שקד הציגה את שתי הצעות החוק ואמרה: "אנו משתמשים באבן ובברזל לצמיחה ולבנייה, ואויבינו משתמשים בהם להרס ולגדיעת חיים. אצלנו הופכים את הברזל למזמרות ואצלם מחשלים אותו לחניתות. אצלנו מניחים אבן בשעה שמקימים בית בישראל, ואילו אצלם זורקים אותה על משפחה בשעה שמבקשים להרוס את ביתה. חובתי כשרת משפטים היא להביא להפנמה בקרב הקמים עלינו כי יש מחיר לטרור". ח"כ אורן חזן אמר כי "הגיע הזמן שנפנים שבטרור הזה לא ניתן להילחם בכלים דמוקרטים". ח"כ דב חנין אמר כי החוק בעייתי ביותר מבחינה משפטית, ומהווה אי אמון בבית המשפט.
|
|
|
|
|
