"על בית המשפט הדן בבקשת פשיטת רגל של חייב, אשר חוב מזונות נמנה על חובותיו, לאזן, ככל שניתן, כבר בשלביו המוקדמים של ההליך, בין האינטרס של החייב, המבקש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, על-ידי שמיטת חובותיו - לבין האינטרס של הנושה, לקבל מהחייב כספים הנחוצים לו לשם סיפוק צרכי מחייתו, והאינטרס הציבורי המיוחד בהבטחת תשלומם של פסקי דין למזונות". כך אומר (יום ב', 12.10.15) שופט בית המשפט העליון,
חנן מלצר.
מלצר ממשיך ומנחה: "על בית המשפט לשוות לנגד עיניו, כבר בעת קבלת ההחלטה בבקשה למתן צו כינוס, את עניינו המיוחד של הנושה, הזכאי לקבלת כספי מזונות מהחייב, ולהביא בחשבון, במניין שיקוליו - גם שיקולים הקשורים בהבטחת האינטרס המיוחד בגביית חוב המזונות. בתוך כך, על בית המשפט לחתור, ככלל, לצמצומה של הפגיעה העלולה להיגרם למי שזכאי לקבלתם של כספי מזונות מהחייב, שעליו הוטלה (וייתכן שאף עדיין מוטלת), החובה החוקית לכלכלו (ובפרט כשמדובר בקטינים), אם יינתן צו כינוס ויעוכבו ההליכים שהוא מנהל לשם גבייתו של חוב המזונות.
"משכך, שומה על בית המשפט לבחון, במקרים המתאימים, כבר בשלב המוקדם של הוצאת צו הכינוס, את האפשרות להחריג מעיכוב ההליכים הגורף, הנובע מצו הכינוס - את הליכי הגבייה הקשורים לחוב המזונות, או לשקול את האפשרות להוציא ממסת הנכסים שבכינוס - נכסים, או כספים שמהם יוכל הזכאי לכספי המזונות להיפרע (כגון: חלק ממשכורתו של החייב, או כספים אחרים המיועדים לחייב, אך מוחזקים אצל צד שלישי), וזאת גם במחיר הקטנת מסת-הנכסים שממנה יוכלו נושיו האחרים של החייב להיפרע".
התחשבות מיוחדת בנושה המזונות
מלצר מדגיש: "עניינו של הנושה, הזכאי לקבלתם של כספי חוב-מזונות מן החייב, איננו שקול בהכרח לעניינם של 'נושים פיננסיים', או אחרים של החייב. המדובר במי שהוא 'קורבן הכשל המוסרי', שדבק בהתנהלותו של החייב, התנהלות שיש בה משום הפרה
של: הדין האישי, צו המחוקק והצו השיפוטי... הדין והצדק
מחייבים, אפוא, התחשבות מיוחדת בנושה, אשר מחזיק בחוב אישי, בעל מאפיינים חברתיים-סוציאליים, כלפי החייב, וזאת גם אם משמעות הדבר היא סטייה מסוימת מעיקרון השוויון בין הנושים, שהוא אחד העקרונות המרכזיים העומדים בבסיס הליכי פשיטת הרגל".
לצד זאת מציין מלצר: "עם זאת, מעיקרון השוויון האמור מתחייב כי חריגה ממנו תיעשה רק במקרים שבהם חוב המזונות הוא בשיעור לא-מבוטל ביחס למכלול חובותיו של החייב. לפיכך, הכל צריך להיעשות, כמובן, בכפוף להתחשבות באינטרסים של נושי-החייב האחרים, ככל שישנם כאלה - וגם נתון זה יש לברר במסגרת האמורה. מטבע הדברים, ככל ששיעור נשייתו של הזכאי
לכספי המזונות מהחייב, מכלל הנשייה, גבוה יותר - כך ייטה בית המשפט להעניק משקל רב יותר לאינטרס המיוחד של נושה-חוב-המזונות, בגדרי האיזון בין האינטרסים הפרטיים והציבוריים המונחים על כפות המאזניים".
אפשרות לחוסר תום לב
מלצר ממשיך ומציג רשימה לא-סגורה של נקודות שעל בית המשפט להביא בחשבון בהקשר זה:
- הימנעות מתשלום מזונות עלולה להיחשב כחוסר תום לב ולמנוע סעד של הליכי פשיטת רגל. עם זאת, עצם הפנייה להליכי פשיטת רגל בשל חוב מזונות אינה יוצרת אוטומטית חוסר תום לב.
- אין בעצם קיומם של חובות נוספים, לצד חוב המזונות, כדי
להוביל אוטומטית למסקנה שבקשת החייב הוגשה
בתום לב.
- הדגש בבדיקת תום לבו של החייב בתקופה שלפני הגשת הבקשה, מושם על דרך יצירתם של החובות. כך למשל, אם הוא נטש את ביתו וילדיו - הדבר עלול להיחשב לחוסר תום לב קיצוני.
- יש לברר האם הייתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת.
- יש מקום לבחון גם את אופן והיקף הפירעון של חוב המזונות
בעבר על-ידי החייב: האם עשה זאת מרצונו או רק בעקבות הליכים נגדו.
- יש לבדוק האם החייב פנה להליכי פשיטת רגל לפני שמיצה את יתר האפשרויות שלרשותו לטיפול בחוב המזונות.
- יש לבחון מה יועיל יותר לנושי-המזונות: הליכי פשיטת רגל או הליכי הוצאה לפועל.
- יש לבחון את יכולת הפרעון של החייב ולהבטיח שיוכל להמשיך להתקיים בכבוד.
- לחלוף הזמן מאז יצירת חוב המזונות ועד להגשת בקשת פשיטת הרגל עשויה להיות השלכה.
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל את ערעורה של דרורה מור ולבטל את הליכי פשיטת הרגל של בעלה לשעבר,
יצחק מור, בשל חוב המזונות שלו כלפיה. השופטים
נעם סולברג ודפנה ברק-ארז הסכימו עם מלצר. את האישה ייצג עו"ד רמי רובין, את הגבר ייצגו עוה"ד אברהם קורן ואיריס אלקוני, ואת הכנ"ר - עו"ד טובה פריש.
