החלטות הממשלה בנוגע לשדות התעופה הפנימיים התקבלו ללא בחינה מעמיקה של ההשלכות, ויישומן נמשך שנים ארוכות - אומר (יום ד', 28.10.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

בפברואר 2009 התקבלה החלטת ממשלה על הצורך להכין תוכנית אב לשדות תעופה. החלטה זו עסקה בקידום הקמתו של שדה התעופה תמנע כשדה תעופה פנים-ארצי ובינלאומי, בקידום זמינות שדה תעופה משלים לנתב"ג באזור מגידו, בקידום זמינות לשדה תעופה פנים-ארצי באזור עין שמר, וכן בבחינת היתכנות להקמת שדה תעופה על אי-בים התיכון. שש שנים מאוחר יותר, תוכנית האב טרם אושרה.

הדוח קובע, כי הממשלה החליטה באוקטובר 2010 על פינוי שדה דב מבלי שהושלם תהליך מציאת חלופות לשימושים הנעשים בו. החלטת ועדת ההיגוי שהוקמה בנושא בעקבות החלטת הממשלה קבעה מתווה לפינוי שדה דב, אך לא נתנה מענה שלם לחלופות לשירותים הניתנים בשדה דב.

בפיו של שפירא גם ביקורת קשה על ההחלטה לפיה פינוי השדה האזרחי ייעשה שלוש שנים לפני פינוי השדה הצבאי: "ההחלטה על הצמדת פינוי התעופה האזרחית למועד פינוי התעופה הצבאית צריכה להתקבל על-פי שיקולים רציונליים של עלות-תועלת, ולא על-פי עניינים טכניים". החלטה זו, הוא מגלה, התקבלה בידי משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון בניגוד לעמדתה של רשות התעופה האזרחית (רת"א).

שפירא קורא לבחון שוב החלטה זו, "בעיקר כל עוד לא נמצאו חלופות ראויות לתעופה האזרחית, שכן לא נמצאו נימוקים בקרב מקבלי ההחלטות שיתמכו בפינויו של השדה האזרחי במועד שנקבע, בזמן שהמתקן הצבאי ימשיך לפעול לפחות שלוש שנים נוספות. על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבצע בדיקה מעמיקה של הנושא, ועל-פי תוצאות הבדיקה לבחון מחדש את ההחלטה בנוגע ללוחות הזמנים לפינוי שדה דב".



לא חושבים על פיתוח


במשך כארבעה עשורים לא פעלו רשות שדות התעופה (רש"ת) ומשרד התחבורה באופן ראוי ומספק להסדרת שדה התעופה הרצליה; עקב כך נפגעו הסיכויים להסדרתו בפועל ולהרחבת הפעילות בו. למרות החלטת הממשלה על פינוי שדה התעופה הרצליה בשנת 2009, הרי שעד מארס השנה לא הכין משרד התחבורה חלופה ראויה לשדה מחד-גיסא, ולא נקט את הפעולות הנדרשות לדחיית פינויו מאידך-גיסא - בין היתר משום שלמשרד הביטחון יש פרשנות משלו להחלטת הממשלה בנושא עין שמר, והמחלוקת מונעת את קידום החלופה.

אף שמבקר המדינה העיר בעבר על אחוזי ביצוע נמוכים של תקציבי פיתוח, ואף שמנכ"ל רש"ת התחייב בדיון ועדת הביקורת של הכנסת בינואר 2014 שהרשות תגיע לאחוזי ביצוע גבוהים יותר, אחוזי הביצוע של תקציבי הפיתוח עדיין נמוכים - 70% מתקציב הפיתוח בכלל ו-50% מתקציב הפיתוח של שדות התעופה הפנים-ארציים בפרט.

בתקציב הפיתוח של רש"ת לא מופיע פירוט תקציבים לפיתוח כל אחד משדות התעופה שלה. למעט ההשקעה הגדולה להקמת שדה התעופה תמנע, רוב השדות הפנים-ארציים האחרים אינם נלקחים בחשבון במסגרת תוכניות הפיתוח השנתיות ותוכנית הפיתוח הרב-שנתית של רש"ת.


טיפול כושל במשך שנים


שפירא קובע: על משרד התחבורה, על רת"א ועל רש"ת, בתיאום עם מערכת הביטחון ומשרד הפנים, להשלים בהקדם האפשרי את תכנונה ואישורה של תוכנית אב לשדות תעופה ולמנחתים וכן למבנה עתידי של התעופה האזרחית הפנים-ארצית. על משרד התחבורה ועל רש"ת למנוע פגיעה אפשרית בתעופה הפנימית, ולמצוא ללא כל דיחוי חלופות ראויות וזמינות לפעילות המתבצעת בשדות התעופה הרצליה ושדה דב.

שפירא מסכם: "ממצאי הדוח מצביעים על הטיפול הכושל של משרד התחבורה ושל רש"ת במשך שנים ארוכות בכל הקשור לפיתוחן של תשתיות תעופה פנים-ארצית במדינה ולתחזוקתן. המצב חמור במיוחד לנוכח החלטות הממשלה לסגור את שדות התעופה הרצליה ושדה דב בזמן הקרוב, בלי שהוכנו להם חלופות מתאימות, והכל תוך כדי פגיעה קשה בתעופה הפנים-ארצית. הצורך בהסדרת הנושא ידוע כבר שנים רבות, ואף על-פי כן הממשלה, משרדי התחבורה והביטחון ורש"ת לא טיפלו כנדרש בתכנון לטווח הארוך של שדות תעופה פנים-ארציים, ברישוים ובפיתוחם כנדרש.

"מערכת הביטחון היא המשתמשת העיקרית במרחב האווירי ובכלל זה, בחלק מהשטחים החלופיים המיועדים לשימושי התעופה האזרחית. הדבר מחייב אותה לשמש גורם משמעותי בקידום חלופות לשדות המיועדים לסגירה. בעניין מנחת עין שמר, אין מקום לפרשנות חד-צדדית של משרד הביטחון בנוגע להחלטת הממשלה. מאחר שהמחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה בנושא המנחת אינה מאפשרת את קידום הנושא, יש להביאה בהקדם לפני שני השרים ובמידת הצורך לפני הממשלה כדי להכריע בעניין".