נתיבי איילון משנה חוזים עם ספקים במהלך ביצוע הפרויקטים, ובכך יוצרת פרצה העלולה לפגוע בטוהר המידות - מתריע (יום ד', 28.10.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, המצביע על ליקויים חמורים בניהול החברה בכלל ובתחום המכרזים בפרט.
ועדת המכרזים מאשרת בפרויקטים רבים שינויים בהסכמים עם קבלנים, ובפרט תוספות תשלום. במקרים רבים סך תוספות התשלום הללו מכלל שווי ההסכם המקורי עם הקבלן הוא בשיעור ניכר. יש מקרים בהם אופי ההתקשרות משתנה בזמן הביצוע, ושפירא מתריע שהדבר לעקרונות דיני המכרזים, ועלול להוות פרצה לפגיעה בטוהר המידות.
אמת המידה היחידה שעל פיה קובעת החברה את הזוכים במכרזים לקבלנים היא המחיר, ולא נבחנות אמות מידה של איכות, איתנות פיננסית, ניסיון עבר וכיוצא בזה. שיטה זו מתמרצת את המציעים במכרזים להגיש הצעות זולות ביותר - ולעתים אף לא ריאליות - על-מנת להבטיח את זכייתם. התמריץ גדל עוד על-רקע ידיעתם, כי בשלב הביצוע תהיה להם אפשרות לדרוש תוספות תשלום, ובכך להגדיל את הרווחיות שלהם מהפרויקט.
בפרויקטים רבים עלות העבודות ההנדסיות שנקבעת בהצעה שזכתה במכרז נמוכה במידה ניכרת מן האומדן שהכינה החברה ושאישר
משרד התחבורה; לעיתים אף מדובר בהפרשים של 30%-20%. כמו-כן נמצא, כי אומדנים של סעיפי עלויות נלוות ועלויות בלתי צפויות מראש גבוהים במקרים רבים מן העלויות בפועל. משרד התחבורה אינו מעדכן את התקציב שעומד לרשות החברה אם העלות בפועל נמוכה יותר, ובכך נפגעת הבקרה שלו על השימוש בכספו ומסוכל שימוש יעיל וחסכוני בתקציבים.
עידוד לחוסר יעילות
עוד מצא המבקר, כי ועדת המכרזים מאשרת במקרים רבים שינויים בהסכמים עם יועצים, מתכננים, מנהלי פרויקטים ונותני שירותים אחרים ובכלל זה תוספות תשלום. רובן המכריע של התקשרויות ההמשך, שנעשות בפטור ממכרז, מאושרות על-ידי מנכ"ל נתיבי איילון במתכונת של התקשרות המשך. לדעת המבקר, זהו על ניצול מופרז של הסמכות שניתנה למנכ"ל ופגיעה בהזדמנות השווה להתמודד, העומדת בבסיס דיני המכרזים. נוסף על כך נמצאו ליקויים בנוגע למידע שנרשם בפרוטוקולים של ועדת המכרזים לגבי ההתקשרויות ולהבאת נימוקים לאישור התקשרויות המשך בפטור ממכרז.
דירקטוריון החברה וועדת הביקורת לא דנו בשנים האחרונות בנושא התקשרויות החברה עם מומחים ויועצים ובהתקשרויות שהיא מבצעת בפטור ממכרז. בנוהלי החברה לא נקבעו מנגנוני פיקוח ובקרה הנדרשים בהעסקה והתקשרות עם יועצים, מומחים ונותני שירותים שאינם עובדי החברה.
נתיבי איילון עובדת בשיטת "קוסט פלוס". שיטת עבודה זו ושיעור העמלה שמקבלת החברה נקבעו בסמוך להקמתה, ומאז לא נבחנו. השיטה יוצרת תמריץ לחברה להגדיל את עלויות הפרויקטים ומעודדת חוסר יעילות. נוסף על כך, היא מקשה על החברה לקיים פעילות רציפה, מכיוון שהכנסותיה תלויות בפרויקטים שמוסרים לה הגורמים המממנים, ולעומת זאת חלק מהוצאותיה הן קבועות.
הספקים לא נבדקים
נתיבי איילון מנהלת את הפרויקטים שבאחריותה בעיקר באמצעות שירותים שהיא שוכרת ממספר רב של ספקים - מתכננים, מנהלי פרויקטים, יועצים וקבלנים. החברה מנהלת מאגר של מתכננים ויועצים, אולם אינה מקיימת הליך להערכת הספקים ואין במאגר מידע לגבי עבודות קודמות שנמסרו לכל ספק, איכות ביצוע העבודה ומידת שביעות הרצון משירותיו. בהעדר מידע זה גם לא ניתן להבטיח פנייה לספקים הכלולים במאגר על-פי סבב מחזורי, שוויוני והוגן.
מאגר הספקים אינו כולל רשימה של מנהלי פרויקטים, אותם בוחרת החברה מרשימה אחרת שיש ברשותה, בלי שנקבעו תנאי סף להכללתם ברשימה ובלי שמתקיים הליך מוסדר לריענון הרשימה. זאת אף שמנהלי הפרויקטים ממלאים תפקיד מרכזי ורגיש ביותר ושותפים לליבת פעילותה של החברה, והחלטות לגבי ניהול הפרויקטים והתשלומים לקבלנים נסמכות על עבודתם המקצועית ועל שיקול דעתם.
נמצאו פרויקטים שתוך כדי ביצועם התגלו חוסרים בתכנון, ובפרט אי-השלמה של כל התיאומים הנדרשים עם הרשויות הרלוונטיות. חברות הבקרה מטעם משרד התחבורה ואגף החשב הכללי אינם מלווים את תהליך התכנון כולו, אלא בודקים את תוצרי התכנון רק לאחר השלמת התכנון הסופי ולפני פרסום המכרז.
שפירא מסכם: "משרד מבקר המדינה העלה בביקורת זו ליקויים רבים, משמעותיים וחמורים בכל הנוגע לתפקוד הנהלת נתיבי איילון ולתפקוד גורמי בקרה בחברה, שהצטברותם מצביעה על מינהל לא תקין בחברה.
"...הליקויים שהעלתה הביקורת מצביעים גם על פיקוח ובקרה לא מספיקים של משרד התחבורה ורשות החברות על נתיבי איילון. על משרד התחבורה ורשות החברות לנקוט ללא דיחוי את כל הצעדים הנדרשים כדי לתקן את הליקויים בעניין זה ולהדק את הפיקוח על נתיבי איילון. כמו-כן, על משרד התחבורה להחליט בהקדם על השינויים הרצויים לו בפעילותה של החברה, ולבצע בהקדם את השינויים במבנה הבעלות עליה".
