שופט בית המשפט העליון,
צבי זילברטל, התיר לפרסם את שמו של נאשם בעבירות מין למרות הנזק שהדבר עלול לגרום לבנו הקטין. זילברטל קבע, כי יש להעדיף את עקרון פומביות הדיון, אם כי העניק למשפחה שלושה שבועות להכנת הילד לפרסום.
שמואל אברהם מואשם בריבוי עבירות של נסיון אונס וניסיון להטרדה מינית, בעקבות צ'ט שניהל עם שוטרת שהתחזתה לילדה בת 13.5. בהמשך הקשר הציע אברהם ל"ילדה" לקיים איתו יחסי מין ואף הגיע לכתובת שנמסרה לו כביתה, אך שם נעצר.
עם מעצרו ביקש אברהם לאסור את פרסום שמו, בנימוק שייגרם נזק לבנו הקטין. לתמיכה בבקשתו הגיש אברהם חוות דעת פסיכולוגית בדבר הקשיים שחווה בנו ממילא, ולפיה קיים חשש לתגובות פיזיולוגיות אם שמו של אביו ייחשף. בקשתו התקבלה ואיסור הפרסום עמד בעינו גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו - עד שהחליט שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
בני שגיא, לדחות בקשה נוספת לאיסור הפרסום, במסגרת הליך המעצר עד תום ההליכים.
שגיא ציין את חשיבותו של עקרון פומביות הדיון והזכיר, שעל הנאשם להוכיח שייגרם לו נזק חמור שמעל הנזק הרגיל הנוגע מפרסום שמו. עוד אמר שגיא, כי אפילו אם היה מוכח נזק שכזה, הרי שהתיק מצוי בשלב שלאחר הגשת כתב האישום והמדינה צועדת על קרקע בטוחה מבחינת הראיות שבידיה נגד אברהם.
בדחותו את ערעורו של אברהם אומר זילברטל (28.10.15), כי ברור שהפרסום יפגע בבני משפחתו של אברהם שלא עשו כל רע. "לדאבון הלב, זה מצבם של בני משפחתם של נאשמים באשר הם, ובמיוחד של מי שהואשמו בעבירות מין", הוא מציין. עם זאת, "קיימת חשיבות רבה לפרסום שמם של נאשמים (ולעיתים קרובות - גם של חשודים) בעבירות מין, הן על-מנת לאפשר לנפגעים נוספים (ככל שיש כאלה) להגיש תלונה נגד הנאשם או החשוד, והן על-מנת להזהיר את הציבור מפגיעות עתידיות אפשריות.
"אין להמעיט בחשיבותם של אינטרסים אלה על-אף שהם אינם מגנים על אדם קונקרטי עליו ניתן להצביע כמי שכבר נפגע או כנפגע פוטנציאלי. ההגנה על הציבור מפני פגיעה עתידית ('יידע הציבור וייזהר') ומתן האפשרות לנפגעים נוספים 'להציף' את פגיעתם ולדווח עליה, הם בבחינת 'פיקוח נפש' ממש, ומשכך נקבע לא אחת בפסיקה כי איסור פרסום שמם של חשודים הוא חריג שבחריג.
"כלל זה מתחזק בנסיבות המקרה הנדון, כשאנו מצויים לאחר הגשת כתב האישום, והמערער כבר אינו בגדר 'חשוד' בלבד, וכן כשנראה כי נוכח התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת להוכחת כתב האישום, לא צפויות התפתחויות מפתיעות, והמדינה צועדת לכאורה על קרקע בטוחה".
לדעת זילברטל, הנזק הצפוי לבנו של אברהם אינו חמור ועולה על הנזק הרגיל. לאור זאת, התיר זילברטל את פרסום שמו של אברהם ואת פרסום החלטתו ב-17.11.15, כדי לאפשר למשפחה להיערך כראוי לפרסום ולהכין את הילד לקראתו, כולל בטיפול פסיכולוגי. את אברהם ייצגו עוה"ד גלאון קפלנסקי ולירון שרקוביק, ואת המדינה - עו"ד דותן רוסו.
