"בביקורת נמצאו ליקויים, חלקם חמורים, בנושא המכרזים וההתקשרויות של עיריית ירושלים. על עיריית ירושלים לפעול להגברת הבקרה על מערך ההתקשרויות שלה. כמו-כן עליה לנקוט פרשנות מצמצמת להוראות הפטור ממכרז שבדין". כך אומר (יום ד', 25.11.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח השנתי על השלטון המקומי.

לשם אספקת שירותים לתושביה התקשרה עיריית ירושלים בשנים 2013-2011 עם ספקים בהיקפים של מיליארדי שקלים בכל שנה: 1.8, 2.2 ו-2.5 מיליארד שקל בהתאמה. בכל אחת מהשנים העבירה העירייה תשלומים ליותר מ-2,000 ספקים.

אף על-פי שהעירייה מנהלת התקשרויות בהיקפים של מיליארדי שקלים, היא אינה אוספת ומתכללת נתונים כמותיים ואיכותיים הנוגעים להתקשרויותיה לשם קיום בקרה בנושא. העדר המידע עלול לפגוע ביכולת העירייה לנצל את היתרון הטמון בגודלה. העירייה אף אינה מנצלת את הידע והניסיון בהתקשרויות של אגפיה השונים לשיפור תנאי התקשרויות אחרות עם אותם הספקים. נוסף על כך, אגפי העירייה עלולים להתקשר בהתקשרויות שונות עם אותו הספק עבור מוצר או שירות דומים בתנאים ובמחירים שונים, משום שכאמור העירייה אינה מרכזת את כל המידע לגבי התקשרויות.


ההפסד במכרז לא הפריע


בחינת התנהלות העירייה בנוגע להתקשרויותיה עם חברה א' לצורך שיפוץ מתקני הספורט בעיר מעוררת חשש לכאורה להעדפת חברה זו על פני ספקים אחרים ולפגיעה קשה בעקרונות השוויון, החיסכון והיעילות העומדים בבסיסם של דיני המכרזים.

מרבית בקשותיו החוזרות ונשנות של אגף הספורט להגדיל את התקשרויותיו עם החברה נענו בחיוב על-ידי הוועדה להארכת התקשרויות והגדלתן. כך קיבלה החברה 13 מיליון שקל - 4 מיליון שקל יותר מהסכום שנקבע בהתקשרות איתה. ההתקשרות עם החברה נמשכה למרות שקיבלה ציונים נמוכים בבדיקת איכות עבודתה, ואגף הספורט ניסה להמשיך לעבוד איתה אפילו לאחר שהפסידה במכרז.

דרישות המכרז שהתפרסם בשנת 2010 לניקיון אצטדיון טדי, שעליהן ביססו החברות המשתתפות במכרז את הצעותיהן, לא שיקפו נכונה את הדרישות האמתיות לעבודת הניקיון באצטדיון. כתוצאה מפגם מהותי בהסכם ההתקשרות שנחתם על-פי המכרז, העירייה משלמת לספק מחירים מנופחים שמתבססים על מידע לא נכון בדבר מספר המשחקים המתקיימים מדי שנה באצטדיון, דבר המביא לבזבוז כספי ציבור.

למכרז לביצוע עבודות אלו ניגשו ארבע חברות, ולבסוף נותרה בהתמודדות רק חברה אחת, שהמחיר שביקשה היה גבוה ב-19.2% מאומדן העירייה; פער של 20% ומעלה מביא לפסילת ההצעה. מנהל התפעול של חברה זו הוא בנו של יו"ר ועד עובדי עיריית ירושלים. שפירא רומז לאפשרות שלחברה זו היה מידע מוקדם על האומדן הפנימי של העירייה. בשנים 2014-2011 קיבלה חברה זו מהעירייה 40 מיליון שקל


בכיר לשעבר נשכר כיועץ


העירייה הקימה את הוועדה למסירת עבודות הפטורות ממכרז במטרה לאשר מסירת עבודות הפטורות ממכרז בהתאם להוראות הפטור שבדין. הוועדה דנה בתוך זמן קצר בכל אחת מישיבותיה בהתקשרויות רבות, והפרוטוקולים מדיוניה מלמדים, כי לא התקיים דיון מעמיק בנושאים שהובאו לפניה. מספר הנושאים שנדונו בוועדה בשנת 2014 ואשר רובם ככולם אף אושרו, גבוה כמעט פי שלושה ממספר הנושאים שאישרה ועדת המכרזים.

המספר הרב של ההחלטות שהתקבלו על-ידי הוועדה למסירת עבודות בפטור מלמד גם על הפרשנות הרחבה מדי שמעניקה העירייה להוראות הפטור ממכרז. בין העבודות שבוצעו ללא מכרז: שיפוץ כסאותיהם של בכירי העירייה, הפקת אירועים ביום ירושלים, ארגון מרתון ירושלים וליווי תוכנית הצמיחה של העיר.

בהליך להעסקת יועץ שכיהן שנתיים קודם לכן בתפקיד בכיר בעירייה נמצאו פגמים: הדיון בוועדה לא הבטיח בחינה אוביקטיבית ושוויונית של ההצעות שהוצגו לפניה, וניכר שההחלטה על העסקתו של עובד העירייה לשעבר הייתה מנויה וגמורה עוד בטרם קיום הדיון.

נמצאו ליקויים חמורים בהתקשרויות של מחלקת המאור בעירייה עם קבלנים שזכו במכרזים לביצוע עבודות בתחום התאורה: הגדלת רכישת פריטים באישור מנהל האגף זמן קצר לאחר הזכייה במכרזים; אי-הבאת דבר ההגדלה לידיעת הוועדה להארכת התקשרויות והגדלתן במועד כנדרש; הגדלה של יותר מהמותר בנוהל העירוני ובתקנות; בקשות חוזרות ונשנות להגדלת התקשרויות; אישור הגדלת התקשרויות במקום יציאה למכרז חדש; וכן אישורי הגדלה שהתבססו על חלוקה שאין לה אחיזה במציאות בפועל ושמטרתה היחידה היא הגדלת ההתקשרות בהיקף המרבי.

מתעורר חשש לכאורה שמחלקת המאור ידעה בטרם פרסמה את המכרזים, כי היא תידרש להגדיל את ההתקשרויות. ייתכן שדבר זה פגע בשוויון שבין המציעים ואף גרם לפגיעה בעקרון החיסכון, שכן הדעת נותנת שמכרזים בהיקף גדול יותר היו מאפשרים קבלת הצעות מחיר נמוכות יותר. בסך-הכל שילמה המחלקה 25 מיליון שקל, בעוד המכרזים היו בהיקף של 17 מיליון שקל.