"יש לראות בחומרה את מחדלו של משרד הפנים ואת השתהותו הבלתי סבירה בקביעת הנחיות ברורות ואחידות לרשויות המקומיות, בניגוד להצהרתו לפני בית המשפט העליון בדצמבר 2012. הדבר מהווה מכשלה לפעילותן של הרשויות המקומיות בעניין זה, ומביא למצב הקיים שבו הרשויות מתקשרות עם מאות יועצים בהיקפי התקשרות כוללים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים באופן שאינו שקוף ואינו שוויוני". כך קובע (יום ד', 25.11.15)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח השנתי על השלטון המקומי.
תופעת העסקת היועצים על-ידי הרשויות המקומיות היא נרחבת, והרשויות שנבדקו (אשדוד, גבעתיים, הרצליה, קריית ביאליק, בנימינה גבעת עדה ובאר טוביה) העסיקו עשרות יועצים בהיקף מצטבר כולל של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
הרשויות אמורות למסור מדי שנה למשרד הפנים פרטים על העסקת היועצים החיצוניים, אך בבדיקת 162 רשויות נמצא שרק מחציתן מסרו דיווחים כאלו - שלעיתים היו חלקיים בלבד. רובן המכריע של הרשויות לא פירטו את תחומי העיסוק של היועצים ואת מועדי ההתקשרות עימם כנדרש. הרשויות המקומיות דיווחו ברובן על העסקת מספר מצומצם של יועצים; הבדיקה בשש הרשויות העלתה, כי הדיווחים לא תאמו את מצבת ההתקשרויות בפועל. משרד הפנים מצידו לא עשה דבר כדי לאכוף את חובת הדיווח.
בניגוד להוראות ולפסיקה
עיריית קריית ביאליק והמועצה האיזורית באר טוביה נוהגות להתקשר עם יועצים ללא מכרז או הליך תחרותי אחר. עיריית גבעתיים לא קיימה הליך תחרותי לבחירת היועצים עד סוף 2014, לא קבעה אמות מידה להליך הבחירה ולא פרסמה את בקשתה לקבל הצעות להתקשרות עם יועצים. מועצת בנימינה לא קיימה עד סוף 2014 הליך תחרותי לבחירת היועצים, וגם לאחר מכן לא קבעה אמות מידה להליך הבחירה, ולא פרסמה בפומבי את בקשתה לקבל הצעות להתקשרות עם יועצים.
עיריית הרצליה אומנם קבעה, כי יש לבחון כמה הצעות חלופיות להתקשרות, אולם לא חייבה את הגורם הבוחר לקבוע אמות מידה פומביות שעל פיהן תיבחר ההצעה ולנמק את בחירתו. ועדת היועצים לא ערכה הליך לבחירת ההצעה הזוכה מבין כמה הצעות חלופיות בחלק ניכר מהחלטותיה, ולא עמדו לפניה מידע ופרטים מהותיים בדבר ההתקשרות המבוקשת. הדבר חמור במיוחד נוכח התרעותיה של היועצת המשפטית בדבר אופן פעילות הוועדה, אשר לא זכו לתשומת הלב הנדרשת.
חברי הוועדה להזמנות תכנון בעיריית אשדוד אישרו התקשרויות עם יועצים בהיקף של מיליוני שקלים בלי שהתקיים שום הליך תחרותי. העירייה לא פנתה ליועצים נוספים, וחברי הוועדה לא שקלו הצעות חלופיות, ולא נימקו את שיקוליהם לבחירת הזוכה. עיריית אשדוד לא קבעה אמות מידה ברורות וידועות מראש לבחירת יועצים, ואף לא חייבה את הוועדה להזמנות תכנון לקבוע אמות מידה כאלו.
עיריות אשדוד, גבעתיים, הרצליה וקרית ביאליק התקשרו עם נותני שירותי ייעוץ בהיקף כספי ניכר ללא מכרז, כשהשירות הניתן על ידם לא היה בעל מאפיינים של עבודת ייעוץ הדורשת מומחיות או ידע מיוחדים או מידה מיוחדת של יחסי אמון. פעולתן זו נוגדת את הוראות תקנות המכרזים ואת פסיקת בית המשפט העליון.
16 שנים ברציפות
בניגוד להנחיית משרד הפנים, עיריות אשדוד, הרצליה וקרית ביאליק לא החתימו חלק מהיועצים על שאלון למניעת חשש ל
ניגוד עניינים או שהחתימו אותם על שאלון זה אחרי שהחלו בעבודתם בעירייה. עיריית גבעתיים, מועצת בנימינה ומועצת באר טוביה לא פעלו במשך תקופה ממושכת להסדיר את סוגיית ניגוד העניינים בהעסקת יועצים חיצוניים, וגם אחרי שפורסמו הנחיות משרד הפנים השתהו ארבע שנים ביישומן.
כל שש הרשויות שנבדקו העסיקו יועצים במשך תקופות ארוכות של עד 16 שנה בסכומי התקשרות מצטברים ניכרים של מיליוני שקלים בלי שבחנו את המשך ההתקשרות עמם מפעם לפעם, ובלי שאפשרו ליועצים אחרים להגיש את מועמדותם. ההתקשרויות נעשו ללא חוזים ולעיתים אפילו ללא הזמנת עבודה.
בניגוד להנחיית משרד הפנים, שלפיה יאייש את תפקיד דובר העירייה עובד הרשות המקומית, עיריית גבעתיים העסיקה לסירוגין בשנים 2014-2007 שלושה יועצי תקשורת, מועצת בנימינה התקשרה בשנת 2014 עם "יועץ תוכן (דובר)", ומועצת באר טוביה התקשרה בשנת 2011 עם חברה למתן ייעוץ תקשורתי ושירותי דוברות. בגבעתיים ובאר טוביה נעשו ההתקשרויות ללא מכרז או הליך תחרותי. בעיריית גבעתיים לא נמצאו מסמכים המתעדים את העבודה ואת השירותים שהעניקו שלושת יועצי התקשורת; היא התקשרה בו-זמנית עם שניים מהיועצים, אף שמהות העסקתם הייתה דומה.
קרית ביאליק ובנימינה התקשרו עם משרדי רואי חשבון לתקופות העולות על 16 שנים, לצורך קבלת שירותים חשבונאיים שוטפים. באפריל 2013 אישרה עיריית קריית ביאליק את חידוש ההתקשרות עם רואה החשבון ללא מכרז בנימוק שמדובר בעבודה המחייבת יחסי אמון, ידע ומומחיות מיוחדים, אף שהדבר עמד בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון שניתנה חודשים מספר קודם לכן. בניגוד להנחיית משרד הפנים, הועסקו על-ידי הרשויות המקומיות עובדים מטעם רואי החשבון במשרדי הרשויות המקומיות, בתפקידים שמעצם טיבם אמורים להיות מאוישים על-ידי עובדי הרשות.
עיריית קריית ביאליק שכרה כיועצים חברי מועצה לשעבר, באחד המקרים חודשיים בלבד לאחר שהאיש סיים את כהונתו. היא גם העסיקה את מהנדס העיר לשעבר במספר עבודות ייעוץ, ללא מכרז, ושילמה לו מיליוני שקלים.
עיריית אשדוד העסיקה את מנהלת מחלקת אגרות והיטלי פיתוח לשעבר כיועצת בתפקיד אשר מעצם טיבו צריך להיות מאויש בעובדי עירייה, ובמקביל לעובדת עירייה שמילאה תפקיד דומה, בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים, ותוך כדי עקיפת כללי העסקת עובדים ברשויות המקומיות. כל זאת למשך תקופה ארוכה פי שלושה מתקופת ההעסקה הראשונית שעליה החליטה ועדת היועצים.
עיריית גבעתיים העסיקה את מנהל מחלקת התשתיות לשעבר שפרש לגמלאות מוקדמות, באמצעות חברת ייעוץ כלכלי. נוסף על תשלום שנקבע לחברת הייעוץ עבור מתן שירותיה, העירייה שילמה לחברה, ללא הצדקה, תקורה של 5% מעלות שכרו של מנהל מחלקת התשתיות לשעבר. העירייה התקשרה בשנים 2015-2009 עם החברה ללא מכרז או הליך תחרותי אחר, ובשנים 2013-2010 ללא הסכם תקף.