החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי רושמת רווחים גבוהים מאלו הנחוצים להבטחת איתנותה הפיננסית - מה שמלמד שהיא גובה עמלות גבוהות מדי מן הרשויות המקומיות. כך סבור (יום ד', 25.11.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח השנתי על השלטון המקומי.

החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי מתכננת ומבצעת פעולות כלכליות עבור הגופים המוניציפליים של השלטון המקומי. משכ"ל עוסקת בשני תחומים עיקריים: עריכה ופרסום של מכרזי מסגרת לשימוש הרשויות המקומיות; אספקת מעטפת שירותי ניהול ופיקוח לפרויקטים המבוצעים בעקבות התקשרויותיהן של הרשויות באמצעות המכרזים. משכ"ל נותנת בעצמה רק חלק משירותי הניהול שרוכשות ממנה הרשויות המקומיות, ולגבי השאר היא מתקשרת עם קבלני משנה - חברות ניהול ומפקחים.

במאי 2002 קבע משרד הפנים, שרשות מקומית רשאית להתקשר על-פי מכרז של החברה גם ללא רכישת שירותי ניהול ממנה, וזאת תמורת תשלום עמלה בגין עריכת המכרז לחברה. עם זאת, רוב פעילותה של משכ"ל היא עדיין במסגרת מתן שירותי ניהול לרשויות.

הביקורת מצאה, כי משכ"ל אינה מעניקה בעצמה את כל שירותי הניהול והפיקוח לרשויות המקומיות, אלא מתקשרת, ללא מכרז או הליך תחרותי אחר, עם חברות ניהול ופיקוח, והן אלה שמספקות בפועל חלק מהשירותים לרשויות המקומיות. לפיכך, כאשר רוכשת רשות מקומית ממשכ"ל את שירותי הניהול, למעשה היא מעבירה כספי ציבור רבים שמגיעים, כולם או חלקם, לגורם שלישי - חברת הניהול, שנבחרה ללא מכרז - וזאת בניגוד לנורמות החלות על הרשויות המקומיות.

אף על-פי שמשכ"ל נותנת שירותי ניהול לאלפי פרויקטים מדי שנה בשנה, במאגר חברות הניהול המספקות שירותים לרשויות המקומיות קיימת חברת ניהול אחת בלבד לכל תחום של פרויקטים. בתחומים שהיקף הפעילות בהם גדול או מורכב משל היתר, קיימות שתיים עד ארבע חברות ניהול איזוריות - חברה אחת לכל אזור או ליותר מאזור אחד.

משכ"ל אינה פועלת על-פי נוהל משרד הפנים, ואינה מפרידה כנדרש במסמכי המכרז בין שימוש במכרזי המסגרת ובין רכישת שירותי הניהול: החברה כלל אינה מפרסמת במסמכיהם של מכרזי המסגרת את עמלת השימוש. לא נמצאו תחשיבים בנוגע לאופן התמחור של שיעורי העמלות בתחומים השונים של המכרזים. כמו-כן לא פורסם מידע עדכני וזמין לרשויות על אודות תעריפי העמלות שגבתה משכ"ל. העקרונות שקבעה החברה להנחות בתעריפי העמלות הם כלליים, ומאפשרים לה לתת הנחות גם על בסיס שיקולים שאינם עסקיים או שוויוניים.

שפירא קובע: "הממצאים מראים, שכפי שחזה עוד בשנת 2001 המשנה ליועץ המשפטי, וכפי שהעיר מבקר המדינה בדוח הקודם בשנת 2005, התנהלותה של משכ"ל ופעילותה מול הרשויות המקומיות ומול חברות הניהול מחייבות הסדרה מפורשת ומפורטת בחקיקה. על משרד הפנים להסדיר בהקדם את הנושאים הללו בחקיקה.

"על משכ"ל לעגן כל התקשרות עם הרשויות המקומיות בהסכם כתוב וחתום על-ידי הצדדים. על משכ"ל ומשרד הפנים להסדיר את המחלוקת ביניהם בעניין תעריפי העמלות. על משכ"ל לקבוע בנוהל ההנחות קריטריונים מפורטים להנחות ולשיעורן. נוסף על כך עליה לגבש נוהל המסדיר את מימון הביניים הניתן לרשויות המקומיות. מן הראוי כי משכ"ל תרחיב, בכפוף לדיני המכרזים, את מאגר חברות הניהול העומד לרשותה".

שפירא מסכם: "שיעור הרווחיות התפעולית של החברה מעיד, כי שולי הרווח הנותרים בידיה מפעולותיה גדולים מן הנדרש להבטחת חוסנה הפיננסי. מאחר שעיקר הכנסותיה של משכ"ל מקורן בכסף ציבורי - עמלות שמשלמות הרשויות המקומיות - ומאחר שהוקמה בין השאר במטרה להביא לתועלת, לחיסכון ולייעול בפעילותן של הרשויות המקומיות, עליה לפעול להוזלת העלויות לרשויות באמצעות הפחתת תעריפי העמלות, ומן הראוי שתוסיף ותפעל להגדלת החזרי העמלות לרשויות.

"החברה מוכרת כגוף ציבורי ולכן עליה לפעול לפי הנורמות הציבוריות המתחייבות, לרבות בנוגע למכרזים לפני התקשרויות. על משרד הפנים לפעול באופן התואם את מעמדו כמאסדר של תחום השימוש בכספי הציבור".