מבקר המדינה,
יוסף שפירא, חושף (יום ד', 25.11.15) שורה של ליקויים בנפגעי חרדה במבצע צוק איתן, בעיקר ביישובי עוטף עזה. את רוב האחריות הוא מטיל על משרד הבריאות, שלא ריכז את הנושא כיאות מול הרשויות המקומיות. הדברים כלולים בדוח השנתי על השלטון המקומי.
ביוני 2014, כשבועיים לפני שהחל הירי על יישובי הדרום שהוביל למבצע צוק איתן, הודיע משרד הבריאות לרשויות המקומיות על אישורו של נוהל חדש לצורך טיפול בנפגעי חרדה, אשר העביר סמכויות רבות לידי הרשויות. אולם הנוהל גובש בלא שהגיע להסכמות בנושא עם מרכז השלטון המקומי, לא היה לרשויות זמן להטמיע אותו והדבר גרם לקשיים בהפעלתו ב"צוק איתן". בזמן המבצע לא היו למשרד הבריאות נתונים עדכניים בזמן אמת על מספר נפגעי החרדה שטופלו.
בכל הרשויות התעוררו קשיים באיתור ובגיוס של מטפלים מקצועיים לטיפול בילדים ובני נוער נפגעי חרדה בגני הילדים ובבתי הספר; זאת בשל אי-הכרת היכולות המקצועיות וההתמחויות הספציפיות של מטפלים שגויסו והקושי בהתאמתם לכלל התלמידים או לתלמידים ממגזרים ייחודיים כמו המגזר הבדואי והמגזר החרדי. קשיים אלה גרמו לעיכובים במתן הטיפול או לאי-מתן טיפול בכלל.
הרשויות המקומיות חסרות גורם המרכז את המידע על כל הילדים ובני הנוער נפגעי חרדה בתחומן ועל הטיפול הניתן להם באמצעות כל הגורמים הפועלים בתחומן. גורם מתכלל כזה היה מאפשר לאתר ילדים ובני נוער נוספים הזקוקים להמשך טיפול ולהפנותם לגורמים המטפלים הרלוונטיים.
פעלו במבנים בלתי ממוגנים
מחסור בכוח אדם מקצועי וקשיים בגיוס כוח אדם להפעלת מרכזי חוסן (מרכז קהילתי המספק שירותים פסיכו-סוציאליים באמצעות הפעלת מערך קליני בנפגעי חרדה במצבי חרום, המופעל בידי עמותות המגזר השלישי ובשיתוף משרדי הממשלה והרשויות המקומיות) הקשו על הטיפול בנפגעי חרדה במהלך מבצע צוק איתן וגרמו לעומס עבודה רב ולשחיקה בקרב המטפלים. מרכזי חוסן בשדרות ובמועצת חוף אשקלון פעלו במבנים שאינם ממוגנים, וממילא נמנעה האפשרות לתת בהם טיפול הולם לנפגעי חרדה במהלך המבצע.
שפירא ממליץ למשרד הבריאות לפעול בשיתוף עם הרשויות המקומיות ולעמוד בחזית העשייה בכל הנוגע לאיתור נפגעי חרדה ולקידום הטיפול בהם. עליו להתוות מדיניות שתאפשר פתיחה והפעלה מיטבית של מרכזי הטיפול ותקבע את אופן הטיפול והממונים עליו.
על הרשויות המקומיות שבטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה לפעול להכשרת כוח אדם ייעודי מקרב עובדי הרשות המקומית לצורך טיפול בנפגעי חרדה, לרבות צוותי חינוך, ולשילובם בצוותי החרום של הרשות המקומית שיפעלו בשעת חרום - קובע שפירא.
לדברי שפירא, יש לקבוע גורם מרכז ומתכלל שתפקידו לרכז את כל המידע על נפגעי חרדה שאותרו. עוד יש לקבוע מיהם הגורמים המטפלים שניתן יהיה להיעזר בהם בשעת חרום, לרבות הכנת רשימות של מטפלים המיועדים למגזרים השונים, למשל המגזר החרדי והמגזר הבדואי, וסקירת המענים הטיפוליים הניתנים באמצעות כל הגורמים הפועלים ברשות המקומית.
