|
פי 4 ממדינות המערב [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
שיעור הזיהומים בפגיות – שכיחות זיהומים נרכשים בדם בפגים במשקל לידה מתחת ל-1,500 גרם היא פי 2-4 יותר בהשוואה למדינות מפותחות במערב אירופה, ארה"ב ויפן ועומדת על כ-19%. מציאות זו מסכנת את חיי הפגים, מאריכה את משך אשפוזם ועלולה לפגוע באיכות חייהם בעתיד. זהו אחד מהממצאים החמורים העולים מדוח מצב הפגים, המתפרסם (יום ג', 24.11.15) זו השנה הרביעית על-ידי "הפורום למען הפגים".
הדוח, המפרט את מגוון ההיבטים בטיפול בפגים, החל מהטיפול הראשוני והמעקב ההתפתחותי שמקבל היילוד, ועד לתנאים הסוציאליים להם זכאים הפגים ומשפחותיהם, הראה גם כי נמשך המחסור באחיות בפגיות.
למרות עליה מסוימת במספר האחיות, יש, עדיין, מחסור של 65% באחיות בפגיות בישראל, ובמיוחד יש להקצות תקנים ייעודיים להכשרת אחיות המתמחות בטיפול בפגים.
מחסור ביועצות הנקה
מודל התמריצים – משרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, פיתח מודל המדרג את הפגיות בישראל על-פי קריטריונים הכוללים מדדי תשתית ומדדי איכות. פגיות המדורגות בחציון העליון מתוגמלות בבונוס. מודל זה יושם בסוף 2014 ובקיץ 2015. רוב הפגיות השתפרו בקריטריונים שנמדדו ועדיין קיים מחסור ביועצות הנקה בפגיות והיעדר בנק חלב-אם בישראל.
ממדגם של האיגוד המתבסס על נתוני 26 פגיות בארץ, עולה כי בכ-70% מהמשמרות בפגיות, אין יועצת הנקה אחת כנדרש, על-אף שלחלב אם חשיבות מוכחת למניעת זיהומים, תחלואה ותמותה וקיצור משך האשפוז של פגים.
הפגים במדינת ישראל אינם מוכרים עדיין כילדים עם צרכים מיוחדים. כ-62% מהפגים אינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי, המותאם לצורכיהם המיוחדים במהלך אשפוזם וגם לאחר שחרורם מהפגייה; כ-82% מהפגים אינם זכאים למעקב התפתחותי וליווי מקצועי בקהילה. בנוסף, ממדגם שערך האיגוד, זמן ההמתנה הממוצע למכון התפתחות הילד מגיע עד ל-כחצי שנה, כאשר על-פי המלצות איגוד רופאי הפגים, זמן ההמתנה צריך להיות בתוך חודשיים מיום השחרור מהפגייה.
שיפור במספר המתמחים
עוד עולה מן הדוח כי 18 מתוך 26 הפגיות בישראל עדיין אינן ממוגנות וב-48% מהפגיות אין אפילו אזור בטוח בשעת חרום בסמוך להן, ורק ל-4 מתוכן קיים אתר חליפי ממוגן, קטן ובלתי מספק. טלטול הפגים הזעירים מסכן את חייהם עקב נטייתם לדימום תוך מוחי.
כמו-כן קיים מחסור של כ-52% מהרופאים הניאונטולוגים הנחוצים לטיפול בפגים. חוזר הפגיות שהופץ בדצמבר 2013 קבע, את התקינה המומלצת לרופאים, על-פי החוזר נדרשים 278 רופאים ניאונטולוגים, בעוד שבפועל נספרו, בשנת 2015, 142 רופאים בלבד, 48% ממה שנקבע בתקן.
לעומת זאת, נמשכת מגמת השיפור במספר המתמחים בניאונטולוגיה, הודות להגדרת מקצוע הניאונטולוגיה כמקצוע במצוקה והעלאת המודעות לנושא. עם זאת, כרבע מהניאונטולוגים הפעילים צפויים לפרוש בחמש השנים הקרובות, ולפיכך, יש לדאוג כי מגמת השיפור תימשך.
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום: "שיעור הזיהומים הגבוה בפגיות בישראל עדיין נותר אתגר מרכזי עבורנו, ואסור לנו לקבלו כגזירת גורל.
רומי שחורי, יו"ר עמותת לה"ב וחברה בהנהלת הפורום: "עמותת לה"ב נאבקת על הוספת תקנים והכשרת כוח אדם מקצועי בתחום הרפואה ופרה-רפואה, אחד הנושאים החשובים מבחינתנו הוא שיפור הטיפול בפג בקהילה. העמותה פועלת להעלאת מודעות לסיבוכי הפגות ולצורך במעקב התפתחותי רציף ושוטף לכלל הפגים, גם לאחר השחרור מהפגייה.