ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה (יום ג', 25.11.15) לדיון בהיערכות ישראל לרעידות אדמה. בישיבה השתתפו יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, נציגי משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, רשויות החרום והביטחון וחברי כנסת.
בפתח הישיבה ציין יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, כי הוועדה מתכנסת לבחינת היערכות הגורמים הפועלים תחת ועדת ההיגוי להיערכות מפני רעידות אדמה בנושאים של מוכנות מערכות החינוך, הבריאות, התשתיות, תקשורת, חרום והצלה, חיזוק מבני מגורים ומבני ציבור. "כגורם המפקח על פעילות הוועדה אנו מעוניינים לעקוב אחר ההיערכות, היעדים, התרחישים, התרגילים ומוכנות מערכות הביצוע", הוסיף.
התערבות תקציבית
ח"כ
בני בגין (ליכוד), שהקים את ועדת ההיגוי בהיותו שר המדע, ציין כי "קבענו מסגרת היערכות למצב של רעידת אדמה. על-פי תקן הבנייה בישראל משנת 1980, הבניינים נבנים בכך לעמוד ב-90% מהסתברות רעידות האדמה. כיוון שכשליש מהבניינים בני שלוש קומות ומעלה בישראל נבנו לפני כניסת התקן לתוקף, החלטתי להחמיר בהיערכות כלל הגורמים ולקבוע רמת ביטחון של 95% מול רעידות אדמה. אוכל להבין כל החלטה שונה".
בגין הזכיר כי במהלך דיון שהתקיים לאחרונה בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובסעיפים מהצעת חוק התוכנית הכלכלית, בראשות ח"כ
אלי כהן (כולנו), סוכם כי יוקצב תקציב "לא קטן" כדי לקדם חיזוק מבנים ביישובים הממוקמים לאורך בקע ים המלח, "כי כנראה דרושה התערבות יסודית תקציבית של המדינה - שחשבנו שאנו פטורים ממנה בהסדר של
תמ"א 38".
באשר לתוכנית המתאר ה
ארצית שנועדה לעודד חיזוק מבנים, אמר יו"ר הוועדה מקלב כי "תמ"א 38 הפכה לתוכנית כלכלית שאולי יכולה לסייע לפתרון מצוקת הדיור, אך היא אינה ממלאת את ייעודה לחיזוק מבני מגורים – משום שבפריפריה יישום התוכנית אינו כלכלי ליזמים והמבנים אינם מחוזקים". כן ציין כי לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה יתרונות נוספים, כך שהצורך בכך גדול יותר.
שהמדינה תממן
ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי חשוב שתקודם תוכנית אחרת להתמודדות עם רעידות אדמה במקום תמ"א 38, וח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי יש למצוא דרך לחייב את כל הדיירים בביצוע התוכנית. ח"כ
ישראל אייכלר (
יהדות התורה) הציע כי במקומות שבהן יישום תמ"א 38 אינה כדאית ליזמים, על חברות השיכון הממשלתיות לחזק את המבנים וליישם את התוכנית – כאשר את הפער שבין ההכנסות להוצאות תממן הממשלה. "כך ייצא ששני הצדדים – גם התושבים וגם המדינה – ייהנו מחיזוק המבנים", הסביר.
ליאורה זידמן, מנהלת מינהל הנדסה וביצוע במשרד הבינוי והשיכון, אמרה גם היא שבלי השקעה ממשלתית לא ניתן יהיה לקדם את נושא חיזוק מבנים באזורים בהם תוכנית תמ"א 38 לא כדאית לקבלנים פרטיים. ניר ברלוביץ, מנהל מינהל הדיור הממשלתי, אמר שב-2016 מתוכנן פיילוט לחיזוק מבנים של המינהל. למשרדי הממשלה אין תקציב ייעודי לנושא, הוא אמר. רונית מזר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ארצי במינהל התכנון, אמרה שרוב המימוש של תוכנית תמ"א 38 נעשה במרכז הארץ, וכמעט 40% מהבקשות הן להריסה ולבנייה מחדש, לא לחיזוק.
הפתרון - בבנייה
יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, ד"ר אבי שפירא, סקר את פעילות הוועדה ואמר כי הפתרון היעיל ביותר להקטנת מספר הנפגעים ברעידת אדמה נעוצה בבנייה. תקן לכך כבר קיים, אך הוא אינו נאכף כיום ולדברי סטפן אבו חדרה, מנהל אגף מכוני בקרה במנהל התכנון, מכוני הבקרה לאכיפת תקני הבנייה יושלמו בשנה הבאה.
שפירא אמר כי "גם בארץ, וגם בעולם, הפתרון היחיד למניעת הרוגים ברעידת אדמה חזקה נעוץ בבנייה. אין שום פטנט אחר. אם אנחנו נבטיח שאנחנו עומדים בתנודות הקרקע הצפויות... אנחנו יכולים להגיע, כמו מדינות אחרות בעולם, למצב שרעידת אדמה חזקה לא תהרוג בנו אנשים". כ-30% מהמבנים בני שלוש קומות ומעלה "כנראה נבנו שלא על-פי התקן, ובהם צריך לטפל", הוא הוסיף. ח"כ מקלב אמר שעל-פי הנתון הזה, "2.5 מיליון איש נמצאים כרגע במבנים לא תקינים".
ד"ר שפירא אמר עוד כי על-פי החלטת ממשלה, הוקצה סכום של 140 מיליון שקלים לשנה, למשך 25 שנים, לצורך חיזוק מבני ציבור. "בראש הרשימה: בניינים של מערכת החינוך, בתי-ספר, בתי- חולים, ובניינים אחרים. התחילו בעבודות. משרד החינוך כבר חיזק כ-20 בתי-ספר...וטיפל בתכנון של עוד 200 בתי-ספר, אבל זה לא התבצע, כי בשלוש השנים האחרונות, וגם בשנת התקציב הבאה, התקציב הזה לא קיים. ישנם כ-5,000 מבני ציבוריים שזקוקים לחיזוק בהם בתי ספר ובתי חולים, אך התוכניות נעצרו בשל היעדר תקציבים. למרות זאת, משרד הבריאות המשיך בביצוע חיזוק בתי החולים זיו בצפת ו'בני ציון' בחיפה. מתקציב של 140 מיליון שקלים, שאמור היה להצטבר לטובת הנושא הזה, נשארו 20 מיליון, שאין הרבה מה לעשות איתם".
ח"כ מקלב אמר בהקשר הזה כי "חובתנו לפנות לשר האוצר... לא יכול להיות שציבור שלם יהיה חשוף לסכנות, ונגרע ממנו התקציב שהובטח. אי-אפשר לעבוד ככה".
50% מבתיה"ח ייפגעו
לדברי נועה חסדאי, ראש תחום אשפוז כוננות במשרד הבריאות, הנחת העבודה של המשרד היא כי כ-50% מבתי החולים ייפגעו ברעידת אדמה ויתקשו לתפקד, הן מבחינת תשתיות והן מבחינה ארגונית. "יוכלו לפעול רק כבתי- חולים ממיינים, דהיינו הצלת חיים מידית, ופינוי, ברגע שניתן, יהיה לבתי-חולים אחרים, ו50% מבתי- החולים יתפקדו כבתי-חולים קולטים, גם הם - איש לא מבטיח שלא יפגעו, משום שמבני בתי- החולים אינם עמידים בפני רעידת אדמה".
היא ציינה עוד כי "אין אף בית-חולים בעולם שיתחבר למערכת התרעה כיוון שיש כמות גדולה של התרעות שווא, וזה עלול לעלות בחיי אדם. לכן, נכון להיום, עם המערכות שקיימות, אין מענה לבתי- חולים".
אילן ברוש, מנהל תחום בכיר חרום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אמר כי הוקמה ועדה מיוחדת למתן פתרון לאנשים עם צרכים מיוחדים במקרה של רעידת אדמה. "יש לנו היום, ברמה הלאומית, מענה", אמר, והוסיף כי הוקצו 140 מיליון שקלים לצורך מיגון מבני רווחה מפני טילים ורעידות אדמה.
התראה של 10-7 שניות
ד"ר גידי בר מהמכון הגאולוגי סיפר על בניית מערכת התראה לציבור מפני רעידות אדמה וציין כי לפי הסטטיסטיקה, רעידת אדמה לאורך בקע ים המלח מתרחשת אחת ל-80 עד 100 שנים והפעם האחרונה שהייתה רעידה משמעותית הייתה לפני כ-90 שנה. עוד אמר לוועדה שהמכון פועל, על-פי החלטת ממשלה מ-2012, להקמת מערכת שתיתן התרעה של 10-7 שניות בכל רחבי המדינה על רעידת אדמה. המערכת תפעל בתוך שנה עד שנה וחצי.
אריה מור, מנהל אגף הביטחון במשרד החינוך, אמר לוועדה כי בעקבות התהליך האיטי, לדבריו, של התקנת מערכת התרעה לאומית, משרד החינוך, בשיתוף עם ועדת ההיגוי, התקין מערכות התרעה מקומיות בכ-400 בתי-ספר. כל 1,600 מוסדות החינוך שהוקמו לפני 1980 יקבלו תקציב למערכות התרעה, הוא אמר, וציין עוד כי נותרו 22 מוסדות חינוך שאמורים להיות מחוזקים ב-2016, "אבל התקציב ירד ל-20 מיליון". מקלב הגיב: "זה מצב עגום ומאכזב. אנחנו נתריע בעניין הזה וננסה לקדם את זה".
באשר למתקנים המכילים חומרים מסוכנים, ד"ר שפירא אמר שהמשרד להגנת הסביבה "הוציא הנחיות מאוד מפורטות ומחמירות יותר מאשר הדרישות לבנייה למגורים. בדבר הדרישות - איך לתכנן ולבנות את הבניינים כך שלא יתמוטטו ברעידת אדמה חזקה, שבוודאי תתרחש בעתיד".
שיקום ייארך עשרות שנים
ראש עיריית בית שאן, רפאל בן-שטרית, הציג את תוכנית ההתמודדות מפני רעידות אדמה בעירו, נציגי משרד השיכון הציגו את תוכניות חיזוק המבנים באזורים בהן קיים קושי במימוש תמ"א 38, ונציגי מנהל הדיור הממשלתי הציגו את היערכות משרדי הממשלה להתאמת המבנים לעמידה בפני רעידות אדמה. לדברי רונית מזר, מנהלת אגף תכנון ארצי במנהל התכנון, עד היום יושמו כ-1,900 פרויקטים של תמ"א 38 ובסך-הכל חוזקו כ-8,000 דירות ונבנה מספר דומה של דירות חדשות. עוד עדכנה כי מנהל התכנון פועל להרחבת פתרונות לחיזוק מבנים שאינם למגורים כמו בתי מלון וכדומה.
בהמשך פירט סגן ראש המל"ל, זאב צוק-רם, את היערכות כלל גורמי החרום וההצלה בישראל לרעידות אדמה המרוכזים תחת רשות החרום הלאומי. מייסד זק"א, יהודה משי זהב, אמר כי מאות ממתנדבי הארגון עברו קורס מחלצים עם הגורמים המוסמכים, אך ציין כי יש להכשיר את האזרחים להתמודדות עם רעידות אדמה – משום שזה מה שיציל חיי אדם. "אחרי רעידת האדמה בהאיטי, לדוגמה, האזרחים חילצו אלפי ניצולים בעוד למעלה מאלף משלחות מכל העולם חילצו רק כ-150 ניצולים, משום שעד שכוחות ההצלה מגיעים לוקח זמן ואילו התושבים נמצאים מהרגעים הראשונים", הוסיף. כן ציין כי גם בנושא הקבורה אין מענה להתמודדות עם אסון בקנה מידה גדול.
אלי רגב, מנהל המינהל לשירותי חרום במשרד הפנים, אמר שרעידת אדמה תלווה בתהליך שיקום של עשרות שנים. לכן, הוא אמר, ההערכות נשענת על היערכות האזרח והרשויות מקומיות. "בנפאל היו מיליון אנשים חסרי קורת גג, ורק 10,000 הרוגים - שזה די נס שזאת התוצאה - אבל מיליון אנשים ללא קורת גג זה פוטנציאל לקטסטרופה. לכן חייבים, במסגרת הוועדה, לראות איך מחזקים את הרשויות המקומיות".
יו"ר הוועדה אורי מקלב סיכם את הדיון ואמר שהוא מרגיש "פספוס" על כך שלא היה מודע לחלק מהנתונים שהוצגו היום במהלך הדיונים על תקציב המדינה. מקלב: "מחובת ההשתדלות עלינו לוודא כי המערכות מוכנות להתמודדות עם תרחיש של רעידת אדמה. נושא ההיערכות לרעידות אדמה הוא רחב וכולל עשרות רבות של גורמים, ועל כן ועדת המדע והטכנולוגיה תמשיך לעקוב אחר ההיערכות של הגורמים השונים".
