תקנות עליהן צפויה לחתום שרת המשפטים,
איילת שקד, יחילו את הדין המשמעתי הממשלתי על מאות גופים הנתמכים בידי המדינה ובהם כמה מהגופים הגדולים ביותר בישראל.
משרד המשפטים הפיץ (יום ג', 24.11.15) טיוטה של תקנות לתיקון בחלק השיפוט המשמעתי שבחוק יסודות התקציב. השינוי המרכזי הוא החלת השיפוט המשמעתי גם על עובדי גופים נתמכים, בנוסף לגופים ממשלתיים ולגופים המתוקצבים בידי המדינה. גוף נתמך, מגדיר החוק, הוא "תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך".
רשימת הגופים הנתמכים כוללת בין היתר את: ההסתדרות הציונית, הקרן הקיימת, כל האוניברסיטאות, חלק מן המכללות, מאות ישיבות ואולפנות (כולל מוסדות חרדיים), רוב התיאטראות, כל קופות החולים וחלק ניכר מן המוזאונים. לאחר ששקד תחתום על התקנות, ניתן יהיה לשפוט את עובדיהם של גופים אלו בבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה.
החלת הדין המשמעתי גוררת כמובן גם את הסנקציות שניתן לנקוט כלפי עובדים העומדים לדין, ובראשם השעיה עד לתום ההליך. עם זאת, לגבי גופים נתמכים קובע התיקון שהשעיה תיעשה רק בהסכמת מנהל אותו גוף. כמו-כן, ניתן יהיה להעניש את אלו שיורשעו במגוון העונשים הקיימים בדין המשמעתי: החל מהתראה וגמור בפיטורים.
בדברי ההסבר לתקנות אומרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אורית קורן, כי "התקנות לא תוקנו או עודכנו עד היום, במשך למעלה מ-25 שנים. הצורך בעידכון התקנות נובע מהשינויים שחלו בחוק המשמעת מאז התקנת התקנות בשנת 1988 והצורך להתאים שינויים אלו לחוק המשמעת". רק בשולי הדברים צוין בלקוניות, כי "נדרש להתאים את השיפוט המשמעתי גם לגופים נתמכים עליהם חל חוק יסודות התקציב".
