הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים המשיכה (יום ד', 20.1.16) לדון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים.
היועץ המשפטי למשרד האוצר, עו"ד יואל בריס, הציג את תכליות החוק, הגדרות השירותים אשר יפוקחו, וסמכויותיו של המפקח אשר יוקם על-פי הצעת החוק. "התחום הוא חדשני וטכנולוגי, וכך צריך להיות גם המפקח. הגופים הללו אשר ייכנסו לשוק הם בבחינת 'יתושים' אשר אמורים לעקוץ את ה'פילים'".
"החוק מטפל גם בשירות בנכס פיננסי וגם בשירות מתן אשראי. הגדרת האשראי רחבה בכוונה, וכוללת גם את ניכיון השיקים, כדי לכסות כמה שיותר מהפעילות, כאשר לשר האוצר יש את הסמכות להחריג החוצה גופים או תחומים מסוימים".
"המפקח יפעל בהתייעצות עם ועדה מייעצת, כפי שיש גם לרגולטורים הפיננסיים האחרים. הוא ייתן הוראות לגבי דרך הפעולה והניהול של נותני השירותים הפיננסיים, הן התאגיד והן העובדים בו, בכדי להבטיח את ניהולם התקין ושמירה על הלקוחות. הוא גם יקבע את ההוראות על פיהן ייבחן 'יושר ויושרה' של נותני השירותים".
דני מזרחי, מנכ"ל חברת אופל בלאנס: "אני לא הייתי רוצה לקבל שירותים מגוף שנקרא חוץ-מוסדי. זה נשמע לא טוב ולא בטוח, וראוי למצוא שם אחר. ניכון שיקים הוא מוצר שונה ממתן אשראי, ומי שיכול להשתמש בו הוא לקוחות מודרי אשראי, ועל כן הוא מוצר חשוב חברתי וכלכלי. אם יוגדר כהלוואה, יחולו עליו הגדרות של הלוואות חוץ בנקאיות, ואז אותם לקוחות לא יוכלו לקבל שירות".
בצלאל לבנה, דירקטור בחברת מימון ישיר: "החוק ינציח ארביטראז' רגולטורי בתחום האשראי. יהיו שלושה רגולטורים עם תפישות שונות: חברות כרטיסי האשראי, שכרגע נלחמים מי יפקח עליהם, רבים מהגופים המוסדיים, אשר תחת הפיקוח של אגף שוק ההון והביטוח, ומי שיישאר יהיה תחת הרגולטור שיוקם כאן. טובתו של הצרכן היא שכל האשראי הצרכני יהיה תחת רגולטור אחד".
אריאל גנוט, מנכ"ל חברת גמא: "לנו יש מתחרים שהן חברות ניכיון שיקים, אשר בבעלות חברות כרטיסי אשראי, ומשכך החוק הזה לא יחול עליהם. אנו נידרש לפרסם דוחות כספיים, הכוללים מידע עסקי שיהיה חשוף להם, אך הם לא יהיו חשופים לנו כי בנק ישראל לא דורש זאת. גם לגבי ההגנה הצרכנית - למשל הסנקציה הפלילית הננקטת על אי-גילוי ריבית, אפילו בשגגה. הערתנו היא בעצם החלת פרק ח' על כל הגורמים בתחום, באופן זהה, ושאותו גורם יבצע את האכיפה".
עו"ד לילך וגנר, משרד המשפטים: "עד כמה שידוע לנו, יש סנקציות פליליות מקבילות, ולדעתנו ייתכן שאולי הסנקציות הקיימות בחוק כאן הן אפילו מעטות".
עו"ד רועי קירשנר: "אני מייעץ ל-70 נותני שירותי מטבע הקטנים ובינוניים. זה נכון שניכיון הוא אשראי, אבל ההגנות בתחום הן על לקוחות פרטיים ולא צריכות להיות על עסקים, שם בעצם מדובר במו"מ בין שני גופים. היום השוק נמצא בשיווי משקל של סביבות 3.5% ריבית בחודש, ואם יכפיפו את זה, לדוגמה, ל-2% בחודש, השוק לא יעמוד בזה, וזה יתגלגל מיד גם לפתחם של הבנקים, שאותם עסקים לווים גם מהם".
"הבנקים הכריזו מלחמה על נותני שירותי מטבע ומנסים למחוק אותם. ההון של נותני השירותים הנדרש בחוק, לפחות בחלקו, יצטרך להגיע מהבנקים. שום בנק לא ייתן להם ערבות, גם בעבור דירה השווה הרבה יותר מהסכום. מגבילים פעילות, סוגרים חשבונות, מצמצמים סניפים המיועדים לנש"מים בכוונה. זה חייב להיות מוסדר ע"י הרגולטור שיחייב אותם, אחרת, עד שיעבור החוק, לא יישארו גופים שהוא יחול עליהם".
עו"ד אורנה ואגו, המחלקה המשפטית בבנק ישראל: אני לא מכירה את רוחב היריעה שעו"ד קירשנר מדבר עליה, אף שהיו מקרים נקודתיים שנבדקו. לגבי הסנקציות הפליליות - יש סנקציה פלילית על בנק שלא מגלה ריבית".
עו"ד רונן סלומון, מנהלת תחום פיננסיים באיגוד לשכות המסחר: "צריכה להיות ודאות, שתינתן עכשיו בחקיקה, ולא אח"כ בתיקונים והוראות, ועל כן נבקש שכל החלטה של שר האוצר, לפי החוק, תצטרך לקבל אישור הכנסת".
עו"ד ורד קירו זילברמן, יועמ"ש הוועדה: "לטעמנו נושא ההגנה והשמירה על הלקוחות בסמכויות המפקח צריך לקבל ביטוי יותר רציני בהצעת החוק. אני מבקשת את התייחסות משרד האוצר לפרסום הוראות המפקח ברשומות, ולגבי אישור ההחלטות ע"י ועדות הכנסת".
עו"ד בריס: "שאלות יציבות המערכת, החוקיות ואפילו ההיסט הצרכני מתקיימים גם בעסקים. הדגשים והמינון משתנים, אבל אי-אפשר להגיד שאשראי לעסקים גדולים הוא לגמרי מחוץ לתחום".
"בנק לא אמור לשקול את נושא התחרות במתן אשראי, וזה נושא למפקח על הבנקים, אבל כיום נושא האשראי לחלוטין מחוץ לפיקוח, והכנסתו לפיקוח תיתן לו הסדרה ולגיטימציה, ומכאן תגוון את מקורות האשראי שלו".
"יש תמיד לאזן בין הרצון לעשות כל דבר בחוק מראש, לבין הגמישות הנדרשת ברגולציה היומיומית. חייבים להיות דינמיים ועם כלים רבים ומגוונים, בכדי להתמודד עם השוק המתפתח ומשתנה"
"לגבי פומביות הוועדה המייעצת, היא עלולה להרוג את היעילות. אנחנו לא רוצים ועדה של אנשים שמדברים לפרוטוקול, אלא של אנשים שמדברים וחושבים חופשי, ויכולים לנהל ויכוח נוקב. כך נעשה גם ברגולטורים האחרים".
יו"ר הוועדה, ח"כ
אלי כהן, סיכום את הדיון ואמר: "פיתוח שוק האשראי לצד המערכת הבנקאית הוא החשוב, אבל גם שהגופים שייכנסו אליו יהיו בעלי איתנות פיננסית גבוהה ואיכותיים מבחינת בעלי השליטה והגופים עצמם. אני מסכים עם ההערה על הבעייתיות בשם חוץ-מוסדי ומבקש ממשרד האוצר לשקול את העניין".
"הוועדה מתכוונת לוודא את נושא ההשוואה והשפעה אל מול גופים אחרים הפועלים בשוק, בכל הקשור להגנה על הצרכן, וכן לנושא הסנקציות וחשיפת המידע הנדרשת".
"אני קורא מכאן לכל מי שרוצה להעביר לוועדה עמדות והערות לגבי החוק לעשות זאת עד סוף חודש ינואר, שכן בעוד שלושה דיונים אנו רוצים כבר להתחיל בהקראת סעיפי החוק".
