המדינה לא תפצה את יהודה גליק

המדינה לא תפצה את יהודה גליק על כך שהמשטרה מנעה ממנו לעלות להר-הבית בשנים 2013-2011. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל (17.1.16) את ערעור המדינה וביטל את פסק דינו של בית משפט השלום, בו חויבה המדינה בתשלום פיצוי של 500,000 שקל ובהוצאות של 50,000 שקל.

צו האיסור הוצא בפברואר 2011, לאחר שגליק נראה - בכתבה ששודרה בערוץ 10 - מתפלל על ההר יחד עם קבוצת מבקרים, למרות האיסור לעשות זאת. גליק תבע פיצוי משום שהוא מתפרנס מהדרכת מטיילים בהר-הבית, ובית משפט השלום קיבל את תביעתו במלואה לאחר שמצא שורה של פגמים בהתנהלות המשטרה.

השופט ארנון דראל קיבל את ערעור המדינה, בעיקר משום שגליק לא עשה דבר במהלך אותן שנתיים כדי לתקוף את האיסור שהוטל עליו. תחילה קובע דראל, שהאיסור הוטל כדין ומתוקף סמכותה של המשטרה, וכי העובדה שלא נערך לגליק שימוע לפני הוצאתו - הגם שהיא מהווה פגם - אינה מבטלת את הצו, שכן עמדתו של גליק נשמעה בסמוך כאשר הגיש תביעת נזיקין נגד ההחלטה. עוד אומר דראל, כי אין יסוד לטענתו של גליק בדבר העדר נהלים בנושא, שכן הוא ידע היטב מה מותר ומה אסור בעת ביקור בהר.

בהמשך פסק הדין אומר דראל, כי המשטרה התרשלה בכך שבמשך שנתיים בדקה רק פעם אחת האם יש מקום שהצו יעמוד בתוקפו - וגם זאת רק בעקבות פנייה של גליק. אולם גם בכך אין כדי לחייב אותה לפצותו, שכן גליק הפר את חובתו (בתחום דיני הנזיקין) להקטין את נזקו. הוא אומנם הגיש תביעה בסך 75,000 שקל נגד המשטרה מיד עם הוצאת הצו, אך נמנע מלתקוף במישרין את הצו עצמו.

לדברי המחוזי, היה על גליק לעתור לבג"ץ נגד הצו, ואין לקבל את טענתו לפיה נמנע מכך משום שלא יכול היה לדעת כמה זמן יימשך הדיון בעתירה שכזו. יתרה מזאת: בג"ץ פסק, בעתירה שהגיש עו"ד אביעד ויסולי המייצג את גליק, שהדרך לתקוף צווים בנוגע להר-הבית היא אך ורק בעתירות המוגשות לו. ואילו השופטת המחוזית נאוה בן-אור הבהירה לגליק עצמו, שזהו המסלול בו עליו לפעול. למרות כל אלו, הוא נמנע מלעשות זאת והעדיף להגיש תביעת נזיקין. בכך הוא הפר את חובתו להקטין את נזקו, ודי בכך כדי לדחות את תביעתו.

למעלה מן הצורך מעיר דראל, שבכל מקרה לא היה מקום לקבל את תביעתו של גליק במלואה, שכן הוא לא הוכיח שזהו סכום הנזק שנגרם לו. שופטת השלום מלכה אביב פסקה לו פיצוי של 5,000 שקל בשבוע, בעוד דוחות המס שלו מעלים שהכנסותיו היו 3,000-2,500 שקל בחודש. הנשיא אהרון פרקש והשופט יגאל מרזל הסכימו עם דראל. את המדינה ייצגו עוה"ד מוריה צ'רקה ועדי בן-דוד.