חברת לייף ווטש טכנולוגיות תובעת 14.5 מיליון שקל מחברת פרמה לייף, מהחברה היפנית תומל אוברסיז ומאיש העסקים צבי רזאל. התובעת עוסקת בתחום האבחון הרפואי, ואילו פרמה לייף מייבאת חומרי גלם לתעשיית התרופות.
בתביעה, שהוגשה (3.2.16) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר, כי התובעת שילמה לנתבעים 18.5 מיליון שקל כעמלות בגין מכירת מוצריה ביפן, על-פי פסק דין של אותו בית משפט. אולם לפני חצי שנה קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של התובעת וקבע שהתשלום יעמוד על 4 מיליון שקל בלבד. למרות זאת, לא החזירו הנתבעים את הסכום שקיבלו ביתר.
התובעת מציינת, כי בית המשפט העליון קבע שהסכום שנפסק לחובתה בבית המשפט המחוזי היו גבוה בשיעור ניכר מזה שביקשו הנתבעים, וזאת מבלי שהתבקש תיקון כתב התביעה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
ארז חבר, מורן מרדכי ויעל צאודר-אסלן, וטרם הוגש כתב הגנה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
