בצה"ל קיימת תופעה נרחבת של חיילים המגייסים תרומות באמצעות האינטרנט, תוך הפרה מוחלטת של הפקודות האוסרות זאת. כך מגלה (יום ב', 28.3.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח השנתי שלו על מערכת הביטחון.

גורמים אלה גייסו סכומים ניכרים (לעיתים עשרות אלפי דולרים) אשר נועדו, בין היתר, לרכישת אמצעי לחימה (אמל"ח), כדוגמת אפודי מגן, יראורים (פנס שניתן להרכיבו על הנשק האישי) וביגוד. הכספים והציוד שגויסו במקרים אלה הועברו ישירות לחיילים שלא באמצעות האגודה למען החייל או לב"י, כפי שמחייבות פקודות צה"ל. תופעה זו החריפה במהלך מבצע צוק איתן. עוד נמצא, כי בחלק מהיחידות בצה"ל הוקמו קבוצות של הורי חיילים הפועלות לגיוס כספים עבור יחידות אלו.

שפירא מתריע, כי תופעה זו עלולה "לגרום לפגיעה בשוויוניות בין יחידות צה"ל וחייליו, לעורר לחצים בלתי ראויים למתן תרומות כלפי הורי החיילים וקרוביהם ולפגוע בשמו הטוב של צה"ל, כצבא שאינו אוכף את פקודותיו על חייליו, ואשר אינו יכול לספק את צרכיו הבסיסיים של חייליו. בנוסף לכך, הציוד הנרכש בתרומות אלה שלא באישור צה"ל עלול גם לעורר סכנות בטיחותיות. מה עוד שציוד לחימה ופריטים הנדרשים לפעילויות ליבה של הצבא, אמורים להיות מסופקים על-ידי צה"ל בעצמו".

שפירא קובע, כי על הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, וסגנו, אלוף יאיר גולן, לבחון בהקדם את ממדי התופעה ואת סיבותיה, לגבש דרכי פעולה כדי להגביר את המודעות של החיילים לנושא זה, ולעשות את הפעולות הנדרשות כדי לקיים פיקוח, אכיפה ואף ענישה למפרים את הפקודות בכל רמות הפיקוד.


קשר ישיר עם אגודת הידידים


למרות פקודות צה"ל והוראותיו האוסרות על קיום קשר ישיר בין חיילים לתורמים, ולמרות חוות דעתו של הפצ"ר דאז, אביחי מנדלבליט, קצינים בצה"ל קיימו במשך שנים קשר ישיר עם ארגון הידידים של צה"ל בארה"ב, תוך שהם מפרים את ההוראות. בין היתר, דיווחו קציני צה"ל ישירות לארגון הידידים בארה"ב על סטאטוס התקדמות פרויקטים הממומנים בכספי תרומות שגייס הארגון. "על צה"ל לבחון תופעה זו על מכלול היבטיה ואת דרכי הטיפול בה על-מנת לעקרה מן השורש", קובע שפירא.

עוד מגלה הדוח, כי צה"ל מימן מכספי תרומות הקמת פרויקטים ורכישת פריטי ציוד בתחום הרפואה, שנועדו להצלת חיים ולטיפול בנפגעים, אף שעל-פי הוראות אכ"א (אגף כוח אדם), התרומות נועדו לרווחת החייל ולא למימון אמצעים הדרושים לצה"ל לצורך פעילותו השוטפת. לדברי שפירא, על אכ"א לקבוע בדחיפות בשיתוף יחידות צה"ל והגופים המתרימים תוכניות שנתיות ותוכניות רב-שנתיות לשימוש בכספי התרומות בהתאם לסדרי העדיפויות של צה"ל, בכל התחומים שבהם צה"ל מסתייע בכספי תרומות.

הדוח חושף מקרה חמור במיוחד: ביוני 2014 כתב אחד מקציני היחידה הצבאית שליד קרן לב"י לראש מינהלת התרומות באגף כוח האדם, כי בחודש הקודם פנה אליו אדם שהציג עצמו "כבעלים של כסף גדול, שברצונו לייעד לתחום רפואת החרום במדינת ישראל, ובין יתר הגופים הרלוונטיים גם לצה"ל". אותו אדם סיפר לקצין, כי ביקר לאחרונה במספר יחידות מובחרות (שייטת 13, יחידה 669, "שלדג", בה"ד 10), וכי נפגש גם עם מנכ"ל מגן דוד אדום. הקצין ציין, כי בבירור שערך עם מנכ"ל מד"א עלה, כי המסמכים שמסר אותו אדם על העברת כספים למד"א היו לכאורה מזויפים. כך נוצר שאותו אדם "הסתובב חופשי במספר יחידות בצה"ל, וקיבל לידיו חומרים ללא מעורבות כלשהי של קרן לב"י". בפועל אותו אדם לא תרם כסף לצה"ל, מעיר המבקר.


עיכובים במיזמים מכספי תרומות


הדוח עוסק גם באגודה למען החייל ובלב"י, ובין היתר מוסר, כי האגודה שילמה בשנים 2014-2012 לחברת טלמרקטינג שגייסה תרומות עמלה של למעלה מ-40% מהסכומים שגייסה, ואילו היתרה הופנתה גם היא ברובה למימון מנגנון האגודה ולא לרווחת החיילים. ואילו לב"י הוציאה באותן שנים למעלה מ-3.5 מיליון שקל בשנה למימון יחידה צבאית הפועלת לצידה; גם כספים אלו נלקחו מכספי התרומות. כל זה נעשה בלא שקיפות נאותה, תוך חשש לפגיעה קשה בתדמיתו של צה"ל ובהתרמה עבור חייליו.

רק ביולי 2015, ארבע שנים לאחר פרסום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת פעילות האגודה למען החייל בראשות אריה מינטקביץ, וכשנה וחצי לאחר המועד שקבע מנכ"ל משרד הביטחון דאז ליישום המלצותיה, יישם המשרד את ההמלצה העיקרית בדבר הקמת ארגון חדש, שתחת ניהולו יפעלו שני גופים נפרדים לטיפול בתרומות: גוף אחד שיעסוק בגיוס תרומות, וגוף שני - תפעולי - שיעסוק במימוש התרומות ובהפעלת מתקני הנופש ובתי החייל.

בשנים 2012 ו-2013 התגלו באגודה למען החייל שישה מקרים של התנהגות עובדים שחרגה מנורמות מקובלות של מינהל תקין וטוהר מידות. האגודה טיפלה אומנם באותם מקרים, אך בלא שהיו לה נהלים או הוראות בנוגע לדרכי הטיפול בהם. רק בינואר 2015 פרסמה האגודה נוהל לטיפול בתלונות, אך הוא אינו מפרט את הדרך הראויה לטיפול בתלונות מסוגים שונים, את התבחינים שעל פיהם ניתן יהיה לקבוע באילו מקרים נדרש לדווח לוועד המנהל של האגודה, ואת הכללים בנוגע לטיפולה בהמלצות של בודק חיצוני, במקרה שהיא מינתה כזה.

שפירא מצביע על ליקויים גם בפרויקט "אמץ לוחם": הקשר הישיר בין התורמים ליחידה עומד בניגוד לפקודות צה"ל, והיחידות נבחרות לקבלת תרומות בלא בדיקת התרומות שקיבלו בעבר (וכך מקופחות יחידות אחרות).

עוד אומר שפירא, כי עיכובים של צה"ל בהקמת מיזמים מכספי תרומות, שכבר נקבע תאריך יעד להקמתם, עלולים לפגוע בתחושת האמון של התורמים במערכת ההתרמות לצה"ל וליצור אצלם תחושות אכזבה, ולפגוע ברצונם לשוב ולתרום לחיילי צה"ל. לכן על צה"ל להקפיד על עמידה בלוחות הזמנים בכל הקשור להקמת מיזמים שמקורם בכספי תרומות.