הגישור הפלילי משיג הצלחה של 70%. כך אומר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
גלעד נויטל. הוא דיבר (יום ב', 4.4.16) בכנס לשכת עורכי הדין.
בהתייחסו להסדרי טיעון, אמר נויטל: "בית המשפט אמור לוודא ככל שהוא יכול, אם הנאשם אכן עשה את מה שמיוחס לו. הוא משתמש בכלים שהחוק נתן לו: כל שלב שסניגור אומר - אני פונה לנאשם ושואל אותו מה עמדתו. הוא לא חייב לאשר דבר. הוא יכול לומר: אני לא שלם עם זה. הוא יכול לומר כל עמדה שהוא רוצה. ברגע שיש לשופט ספק שמא ההודיה הזאת היא לא כנה ואמיתית - הוא אמור לא לקבל אותה ולהעביר את התיק לשמיעת הוכחות".
נויטל הדגיש: "אין מחטפים במשפט הפלילי. אם הנאשם אומר שהוא לא בטוח או שהוא לא מבין - שום דבר לא בטוח. אפשר לדחות למחר. יש זמן. דוחים לזמן הקרוב ביותר, ואז זה שלם. אני מראה לו את כתב האישום ושואל אותו אם מה שכתוב שם הוא נכון, ושואל אותו אם עשה את מה שכתוב שם. נותנים לו זמן להבין. כל התהליך הזה, אם הוא יעיל - הוא לא לוקח זמן. אפשר תמיד להכניס את החצי שעה הזאת ביום המחר".
נויטל הדגים אמירות של נאשמים שיביאו לכך שלא יאשר הסדר טיעון: אני מודה למרות שאני לא שלם עם זה, לקחתי על עצמי את התיק. "אין בעיה. העבודה שלנו היא לשמוע עדים", אמר.
נשיא בית משפט השלום בתל אביב,
אביחי דורון, אמר שהליך הגישור האזרחי בידי שופטים בבית משפט זה - המתקיים בידי ארבעה שופטים בזמן הפגרה - מניב הצלחה של 45
-40 אחוזים. לדבריו, "כל הסכמה עדיפה על פני פסק דין, בו אחד הצדדים יוצא לא מרוצה".
גם דורון התייחס להסדרי טיעון: "כאשר צדדים מגיעים להסדר, הם מחליטים על בסיס ההערכה מה יפסוק בית המשפט. יש בהם אלמנטים חיוביים מאוד. הם מערטלים את ההליך המשפטי מתוספות שנמצאות עליו, בין בכתב האישום ובין בעמדת ההגנה - תוספות של 'אולי נצליח להוכיח'.
"אני הרבה פחות חושש שחפים מפשע יורשעו בהסדרי טיעון. אני לא מכיר אף שופט שרוצה שאדם יודה בדבר שלא עשה. בשנייה שאתה חושש שהוא מודה במה שלא עשה - שיילך לעזאזל כל הרצון לגמור את התיק באותה שנייה". דורון העיר, כי אמר זאת גם לנאשמים כאשר שימש כתובע, והללו טענו שלא עשו את מה שהתבקשו להודות בו במסגרת הסדרים.
