אין צורך בתפיסה של כפל רכוש כאשר אדם נאשם בשני סוגים של עבירות - סבור (יום ג', 5.4.16) שופט בית המשפט העליון,
אורי שהם. הוא דיבר בכנס לשכת עורכי הדין, והסכים עם החלטתו של השופט
צבי זילברטל בעניינו של
רונאל פישר.
המדינה ביקשה לחלט זמנית מידי פישר כפל רכוש - משום שהוא מואשם גם בעבירות שוחד וגם ב
הלבנת הון. זילברטל דחה בקשה זו, וקבע שאפשר לחלט את הסכום רק פעם אחת - וכאמור שהם מסכים איתו. "מטרת החילוט הזמני היא להבטיח שיהיה אפשר לחלט אותו בסופו של יום, ובשביל זה לא צריך לתפוס פעמיים", הסביר.
עוד אמר שהם, כי הבעייתיות העיקרית קיימת בתפיסה לצורך חילוט עתידי, עוד לפני הגשת כתב האישום. לדעת שהם, כאשר התיק מגובש - על הפרקליטות לבקש מבית המשפט המחוזי לתפוס את הרכוש. לעומת זאת, כאשר החקירה נמצאת בתחילתה ויש לתפוס את הרכוש כדי שלא יוברח, על המשטרה לבקש זאת מבית משפט השלום.
פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ליאת בן-ארי, אמרה: "אם המדינה לא מצליחה לשים יד על הכספים ברגע הראשון - רוב הסיכויים הם שלא נראה שקל אחד בסופו של התהליך. אנחנו יודעים שזה כלי דרקוני ביותר, שלעיתים מעורר קשיים רבים מאוד אצל החשוד.
"כך למשל מתעוררת שאלת התשלום לעורך דינו, שמעלה סוגיות קשות, אבל צריך לזכור שיש פתרון בדמות הסנגוריה הציבורית. לטעמנו, מדובר בנאשם שרוצה להשתמש בכסף שהרוויח בעבירה, כדי לשלם לעורך דין שינסה לחלץ אותו מאותה עבירה, במקום שהוא יגיע למדינה". בנושא זה, אמרה בן-ארי, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית וגמן, אמרה, כי רק ב-3% מהתיקים מוגשים כתבי אישום גם על עבירות הלבנת הון. את הפיכת עבירות המס הקשות לעבירות מקור, הסבירה וגמן בחוסר הסובלנות העולמי כלפי עבירות מס, והוסיפה שהרשות מקבלת מדי שנה דיווח על עבירות מס בהיקף של מיליארד שקל.
וגמן הביעה צער על כך שהכנסת קיצצה בצורה משמעותית את הצעת החוק המקורית, במטרה שרק עבירות המס החמורות ביותר ייחשבו להלבנת הון. "אנחנו מאוד חוששים, שמא ההסדר כפי שאושר מציב רף גבוה מדי, ויהיה קשה להביא תיקים של עבירות מס שהן הלבנות הון", הוסיפה.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
