מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, הופך על פניה את האסטרגיה של קודמו, יוחנן דנינו. אלשיך הכריז (יום ד', 6.4.16), כי את יעדי המשטרה יש לקבוע מלמטה ברמת בשטח, ולא ב"מדדים סטטיסטיים מלמעלה". הוא הדגיש: "אנחנו לא מחפשים מעצרים ולסתום את המערכת, אלא לפנות משאבים למאבק בפשיעה ובעבריינות". אלשיך דיבר בכנס לשכת עורכי הדין והציג את תוכנית "אמון" – אסטרטגיות מניעה ומיקוד ניהולי.

אלשיך אמר: "לא צריך להסביר מדוע משטרה אינה יכולה לתפקד בלי אמון ציבור; וזה לא יחסי ציבור. אפשר להגן על הציבור בלי אמון ציבור. לשרת את הציבור – אי-אפשר בלי אמון ציבור, בשום פנים ואופן. איש לא יפנה אלינו, איש לא יקרא לנו אם הוא איננו מאמין בנו. לכן הנושא הזה של אמון כל כך קריטי ויסודי, ואסור להתייחס אליו כאל נושא של יחסי ציבור.

"המשטרה עשתה כברת דרך ארוך בתחום השיטור הגבוה, המוכוון מודיעין ויעדים, והוא שהביא להישגים עצומים במלחמה בפשיעה החמורה ובשחיתות, ושעליהן היא זוכה לשבחים עצומים בעולם. עם זאת, ההישגים בשיטור הגבוה כמעט ואינם משפיעים על אמון הציבור. ככל שהשיטור הגבוה דרמטי וקריטי כשהוא מצליח, האזרח בבית שואל את עצמו: אבל איפה הייתה המשטרה כשטיילו לי בבית ב-2 בלילה ורוקנו לי את הכספת? מה זה מעניין אותי מי רצח את מי בארגוני הפשיעה? שירצחו זה את זה.

"כאשר אזרח עומד ברמזור ולידו מתפוצצת מכונית בסכסוך בין עבריינים, הוא מיד אומר: אין משטרה, אין דין ואין דיין. לכן כאשר השיטור הגבוה נכשל, ודאי שיש פגיעה באמון הציבור. הציבור רוצה להרגיש בכל רגע ורגע שהמשטרה שם בשבילו.


להפוך את תפיסת השיטור הקלאסי


"לכן חשבנו שהדבר הנכון לעשות, לצד המשך השיטור הגבוה, הוא להפוך את התפיסה של השיטור הקלאסי ואחר כך לסנכרן ביניהם. זה אומר: להפסיק להוריד יעדים ומדדים מלמעלה, ולהתחיל לבנות מלמטה תוכנית שמעניינת את הציבור. לפענח מה באמת חשוב לציבור בטריטוריה הנתונה, תוך שיח עם מינהל שכונתי, שייחים, מנהלי מתנ"סים, קבוצות ווטסאפ ועוד.

"לכן כל תחנה צריכה לסמן את התחומים הקריטיים לטיפול מבחינת הציבור. היא צריכה לפנות משאבים לטיפול יזום בבעיות שמטרידות את האזרח בגזרה נתונה, ומכאן שישנה שונות אדירה בין התוכניות. אנחנו מקדשים את השונות בין הטריטוריות, כי בכל טריטוריה מטריד את האזרח משהו אחר: לפעמים זה קריוקי רועש, לפעמים זה יריות בכפר בלילה שאז אתה בכלל לא שומע את הקריוקי.

"אם המשטרה רוצה שציבור ספציפי ירגיש שהיא שם בשבילו, היא צריכה לפתור את מה שמטריד אותו במקומות בהם הוא חי, עובד או מבלה. עלינו לענות על השאלה הזו ביחס לכל טריטוריה בנפרד ולומר מה הכי חשוב.

"השיח הזה משפיע בצורה הדדית", הוסיף אלשיך. "אם ראש רשות חושב לתומו שכדי להיבחר מחדש לא כדאי לו לאכוף עבירה מסוימת בעיר, והוא מגלה בסקרים של המשטרה שהציבור מאוד רוצה שהעבירה הזאת תיאכף – הוא הופך להיות שותף של המשטרה, כי הוא רוצה להיבחר מחדש.


מניעה מצבית ולא אכיפה


"בסוף התהליך אנחנו מסמנים בכל טריטוריה שלוש בעיות – ולא אמרתי 'עבירות' – שאנחנו צריכים לפתור, וזה נמדד במבחן התוצאה. אם זה לא נפתר, אנחנו צריכים לבוא מלמעלה ומלמטה ומהחלון עד שזה נפתר. כאשר שוטר יוצא לשטח ונאמר לו לאכוף משהו וזה מה שמופיע לו כיעד, הסכנה היא שהוא יופיע מול אזרח נורמטיבי לא בצורה שאנחנו רוצים. כאשר הוא יוצא לשטח כדי לפתור בעיה של אזרח, הלך הרוח שלו הוא מראש שונה, כי הוא יודע שהוא נבחן רק במבחן התוצאה.

"השיטה הזאת מייצרת אבחנה חשובה מאוד בין עבירות של אזרח נורמטיבי לבין עבירות של עבריין, שזה מי שאינו מתבייש להיכנס לכלא ושזו פרנסתו. את רוב העבירות הקלות עושים אזרחים נורמטיביים. כאשר מטפלים בבעיה, השוטר יודע שזה נובע מעבירות של אזרחים נורמטיביים, ובזה פתרנו 50% מהמורכבות.

"יש חשיבות רבה כאשר השוטר יודע במה הוא מטפל כרגע, משום שברירת המחדל בעבירות של אזרחים נורמטיביים אינה אכיפה אלא מניעה מצבית. צריך ליצור, ביצירתיות ובהדרגה, שינוי של נורמת הציות לחוק וזו האחריות שלנו כמשטרה, גם אם יש מי שיאמר שאנחנו לא משרד החינוך.


דרך לחץ חברתי ובושה


"לנו יש את היכולת לשנות את הנורמות, ואנחנו לא רוצים אחוז מסוים מהכלא ולא רוצים להיות ארה"ב, אלא להעלות את נורמת הציות לחוק: את זה לא עושים יותר, גם אם זה מקובל בחברה הישראלית – לחסום מעבר, לתפוס חניה, לעשות רעש ב-11 בלילה.

"אקח לדוגמה נהיגה בשכרות, שהיא עבירה חמורה מאוד. ובכל זאת, זוהי עבירה שעוברים אותה אזרחים נורמטיביים. בישראל יוצאים לבלות ושותים אלכוהול, וזה יכול ליצור שתי בעיות שמעניינות את המשטרה: אלימות ונהיגה בשכרות. לי ברור שעדיף לדאוג לכך שהאיש לא ינהג, מאשר לשים אותו יממה במעצר, למרות שזה לא קל. אפשר להביא אזרח נורמטיבי לציות לחוק, לפעמים באמצעות לחץ חברתי", ולדברי אלשיך גישה זו כבר מוכיחה את עצמה באותה עבירה.

אלשיך סבור, כי יש אפשרות לשנות נורמות – כמו שאיש אינו קוטף כיום פרחי בר והכל קושרים חגורות בטיחות. "אזרח נורמטיבי מתבייש לעבור על החוק, וזה בסדר. נקח דוגמה ממקום אחר לגמרי: אם שקיות האשפה שקופות, לא נעים לשים בהן בקבוק חד-פעמי וקרטון חלב. בארה"ב יש נורמה שלא חונים ליד ברז כיבוי ולא עוקפים אוטובוס של תלמידים".

אלשיך הדגיש: "אם אנחנו עוסקים כמה שבועות באכיפה רכה ויש כמה עקשנים – אז הם יקבלו אכיפה מסוג אחר". כך למשל, שוטר יכול להתקשר לאזרח ולהזהיר אותו שרכבו ייגרר. "אני אשמח מאוד לראות נהג רץ בטירוף להוציא את האוטו, כי אחר כך הוא יספר את זה בעבודה".


הפשיעה עוברת לסייבר


לצד זאת ציין אלשיך, כי הדבר אינו קל כפי שהוא נראה, משום שלא תמיד קל למצוא את הבעיות, ומשום ש"אמון הציבור נקבע במגע בין השוטר לאזרח. המשטרה חייבת להתנהג ברגישות ולדעת כיצד להתמודד עם בעיות ייחודיות כמו עבירות מין במגזר החרדי ואלימות במשפחה בין עולי אתיופיה – והאתגר לשוטר הוא רב, במיוחד כאשר שוטר ערבי צריך לפתור בעיה של חרדי".

לדעת אלשיך, מניעה מצבית היא כלי מאוד חשוב גם מול עבריינים. למשל: "בחוף הים צריך להשאיר שומר כמו בטירונות, כדי שעבריינים לא יגנבו את הסלולר ואת המפתח של האוטו. אנשים חכמים מחזיקים כמה סלולריים: אחד לוקחים לעבודה, את השני לוקחים לדרום תל אביב, ואת הזול ביותר לוקחים לשפת הים זו לא גזירת גורל. בתל אביב שמו לוקרים ויש מצלמות".

עוד אמר אלשיך, כי הגרף של הפשיעה בירידה בכל העולם בעשור האחרון – וזאת משום שהפשיעה עוברת לסייבר, הן בתחום הכלכלי והן בתחום עבירות המין. "אני לא מכיר הורה לילדים קטנים שזה לא אחד הדברים שהכי מטרידים אותו, ויש בעולם הזה פעילות שטנית של עבריינים". גם שם, הדגיש, ניתן לבצע מניעה מצבית; "זה הרבה יותר זול ואת זה צריך לפתח, ואנחנו מקימים יחידה מיוחדת עם רשויות אחרות במדינה".


קיבלו את המבדק והתפטרו


המשטרה לא סגרה את עצמה לתקשורת, הבהיר אלשיך, אלא הכריזה כטאבו רק על נושא אחד: הדלפות מחקירה. "אני משלם על זה מחיר גבוה בתקשורת, אבל לא מוכן להישבר. הרבה פעמים זה מפתה לייצר כותרות ולהיות בשיח הציבורי, אבל הדלפה מחקירה פוגעת בכבוד האדם ובחקירה. חוץ מזה – התקשורת יכולה לראות אותנו בשטח, אם כי יש דברים מאוד חשובים שהמשטרה עושה שמשום מה לא זוכים לשום התעניינות".

עוד הבטיח, כי המשטרה תנהל שיח בשטח ועם מי שיכולים לסייע לה למנוע, לשנות נורמות ולתת כלים כדי להיזהר. לדעת אלשיך, המשטרה חייבת גם לעדכן את האזרח על מצב הטיפול בתלונתו, ואמר שההתקפות על התנהלות מוקד 100 בפיגוע בדיזנגוף - נבעו מכך שהמתקשר לא קיבל עידכון. "אנחנו רוצים שהאזרח יתקשר גם בפעם הבאה, ולכן אנחנו רוצים שהוא יידע שמה שהוא מספר - חשוב לנו".

בנוגע להתנהלות הקצונה הבכירה אמר אלשיך, כי היה זה הנושא האחרון בו טיפל. "גם שוטר צריך שיהיה עליו איום של צ'קלקה מסתובבת. לכן פיתחנו כלי של מבדק ממוחשב", ואם יש בעיות - האיש הולך לפוליגרף. עד כה לא היה צורך בפוליגרף, כי היו קצינים שפרשו לאחר שקיבלו את המבדק, היו כאלה שפוטרו מיד לאחר המבדק ואחרים לא קודמו.

לצד זאת, ציין, יש "התנפלות אדירה" של מועמדים לשירות, והמבדק הממוחשב נעשה כבר בתחנה הראשונה של הגיוס. "מצד שני, צריך להיזהר ולא על כל עבירה להוריד את הראש ולא להיות פופוליסט ולא לזרוק אנשים מתחת לגלגלי האוטובוס. האם אני מחמיר? כן. מה לא אעשה? לא אחתוך ראשים על כשלים מקצועיים וטעויות בשיקול דעת. ארגון שעושה את זה, מאבד את היכולת שלו לתחקר ולהתקדם". הוא לא השיב לשאלת News1 בנוגע לקצינים הבכירים שביצעו עבירות תנועה ולאחר מכן שיקרו ובידו ראיות, כפי שחשף מבקר המדינה.