בג"ץ אישר (יום ד', 13.4.16) לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להחזיק גם בתיקים בממשלתו - אך קבע שבעוד שמונה חודשים הוא עשוי להידרש שוב לנושא, אם נתניהו ימשיך להחזיק בארבעה תיקים.

נתניהו משמש כיום כשר החוץ, שר התקשורת, שר הכלכלה והשר לפיתוח איזורי. מפלגת יש עתיד ביקשה לקבוע שמדובר בהפרה של חוק יסוד הממשלה, אך בדעת רוב קבע בג"ץ שאין כך הדבר. עם זאת, בדעת רוב גם נקבע שיש מקום לבחון את סבירות מספרם ואופיים התיקים שמחזיק נתניהו, ולכן ניתנה לו למעשה שהות להוציא מידיו לפחות חלק מהם - בטרם עשוי בג"ץ לכפות זאת עליו.

בדעת הרוב לעניין החוקיות אומרת הנשיאה מרים נאור: "פרשנות תכליתית של חוק היסוד הנוכחי מלמדת כי קיימת סמכות לראש הממשלה לכהן במקביל כשר". כיום - בניגוד לעבר - החוק אינו אומר דבר על סמכותו של ראש הממשלה לכהן גם כממונה על משרד, ומסקנתה של נאור היא שמאחר שהדבר לא נאסר - הרי שהוא מותר. כאמור, היא סבורה שזוהי גם הפרשנות הנכונה של חוק יסוד הממשלה.


"מתקרבים לקו האדום"


השופטים אליקים רובינשטיין וניל הנדל הסכימו עם נאור במישור החוקתי, אך סברו שיש לבחון את מתחם הסבירות של השימוש בהיתר זה. שניהם עומדים על העומס הרב המוטל על ראש הממשלה, ומניחים שאין הוא יכול למלא בצורה מיטבית גם את תפקידיהם של מספר שרים. ובלשונו של רובינשטיין:

"האם איננו מתקרבים ל'קו האדום' של אי-סבירות ההופכת לחוסר סמכות? היכול אדם אחד, מוכשר ככל שיהא, ואין ספק בכשרונות ראש הממשלה, ושהוא 'העסוק שבעסוקים, אבי כל העסוקים', למלא כראוי את כל שפעת התפקידים, שכל אחד מהם, בו'דאי רובם הגדול, דורש תשומת לב מרבית של 'משרה שלמה'?".

רובינשטיין קובע: "חיוני שבית משפט זה האמון על משאלת הממשל התקין, יעיר כיום במבט צופה פני עתיד לא רחוק, בדבר אפשרות זו. כשלעצמי סבורני, כי מחובתנו לתקינות החוקית של הממשל, עלינו לומר, כי ככל שלא ישתנה המצב הקיים מהותית במשך - למשל - כשמונה חודשים נוספים והנושא יבוא לביקורת שיפוטית, כמובן יישמעו טענות בלב פתוח, אך הסוגיה תהא ראויה לבירור מלא, שלא היה בעתירה זו".

לדעת הנדל, "מידתה והיקפה של הכהונה משפיעות על סבירותה - כאשר חריגה קיצונית ממתחם הסבירות אף עשויה לצבוע אותה בצבעים של חריגה מסמכות". אם ראש הממשלה יכהן גם בעשרה משרדים, הוא ממשיך, יסכימו הכל שאין זה מצב סביר. "בין שני קצוות אלה מצוי מרחב אפור, ואין מקום לקביעת נוסחה מספרית קשיחה. מכל מקום, ברי כי לנתון הכמותי משמעות בבחינת סבירות הכהונה המקבילה", ולצד מספרם של המשרדים יש לבחון את איכותם.

הנדל מוסיף: "ראש הממשלה נושא באחריות כבדה לביטחונם ורווחתם של אזרחי ישראל, והוא ממלא שורה ארוכה של תפקידים על-פי חוק. יש יסוד לחשש כי נטילת מעמסה כבדה נוספת, בדמות מספר משרדי ממשלה בעלי היקף פעילות רחב, תפגע ביכולתו להקדיש את כולו למשימות שלפניו, ותאלץ אותו לפזר את משאביו בצורה שאינה מיטבית ואינה יעילה. חשש זה מתעצם ככל שהיקף המעמסה המיניסטריאלית גדל - מבחינה כמותית ואיכותית גם יחד".


"ממשל ראש הממשלה"


השופט סלים ג'ובראן אומר: "במצב העניינים הקיים, ראש הממשלה מחזיק בנוסף לסמכויותיו הרבות כראשון בין שווים - גם את סמכויותיהם של מספר משרדים בעלי השפעה לא מבוטלת. בידיו מרוכז כוח רב ויוצא דופן, כך שממשלו הוא הלכה למעשה 'ממשל ראש הממשלה'. אציין, כי מסופקני אם מצב זה ראוי הוא בשיטת ממשל דמוקרטית. לכך ניתן להוסיף ספקות בדבר תפקודה היעיל של הממשלה כאשר יש ריבוי משרדים בידי אדם אחד".

השופט חנן מלצר סבר בדעת מיעוט שיש לקבל את העתירה, להורות לנתניהו לנמק את ריבוי תפקידיו, ואם הנימוקים לא יתקבלו על דעת בג"ץ - להורות לו להימנע מלהחזיק גם במשרדים אחרים. לדעת מלצר, שתיקתו של חוק היסוד מהווה הסדר שלילי האוסר על ראש הממשלה לכהן גם כשר, ואין להשלים עם המנהג שהשתרש בנושא זה - בין היתר בשל העומס המוטל על ראש הממשלה ובשל חובתו "לנצח" על תזמורת הממשלה כולה.

את יש עתיד ייצגו עוה"ד גיא בוסי ורונן אביאני, את המדינה ייצגו עוה"ד שרון רוטשנקר ויונתן ברמן, ואת הליכוד - עו"ד אבי הלוי.

ממפלגת יש עתיד נמסר בתגובה כי במישור הפוליטי, אזרחי ישראל צריכים להחליט בעצמם האם זה מצב עניינים סביר בעיניהם שאין למדינה שר חוץ, שר כלכלה, שר תקשורת ושר לשיתוף פעולה אזורי והאם לדעתם ראש הממשלה יכול למלא את כל התפקידים האלה ביחד ולתת להם את השירות המגיע להם.