רשות ניירות ערך מפרסמת (יום ד', 20.4.16) להערות הציבור טיוטת הוראה בעניין מתן שירותי ייעוץ השקעות וניהול תיקים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים. ההוראה מתוספת למהלך אותו נקטה הרשות בתחום איסור הלבנת ההון שנועד להסיר חסמים ולהקל על הליכי הזיהוי של הלקוח מול מנהל התיקים, והיא יוצרת מעטפת הסדרה מודולרית המקלה על מתן שירותים אלו על-ידי בעלי הרישיון, תוך שמירה על טובת הלקוחות.
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ'
שמואל האוזר: "המהפכה של שירותים מקוונים שהולכת ומתרחשת לנגד עיננו הגיעה גם לתחום הפיננסים וצפויה לשנות לחלוטין את תבניות החשיבה שהכרנו. אנחנו פועלים להגביר את נגישותם של השירותים המקוונים בתחומי ייעוץ ההשקעות וניהול התיקים באופן מושכל, על-מנת שהמשקיעים יוכלו ליהנות מפירות המהפכה הטכנולוגית מבלי להיפגע מסיכונים פוטנציאלים הכרוכים בפעילות זו".
ההוראה תאפשר לציבור לצרוך שירותים באופן מקוון (להתקשר בהסכם ייעוץ השקעות או ניהול תיקים באמצעות המחשב, לבצע בירור צרכים באמצעות מענה על שאלון מקוון ולקבל המלצות השקעה באמצעות המחשב). בעלי הרישיון יוכלו לבחור להשתמש באמצעים טכנולוגים ביחס לחלק מהתהליכים בנפרד או בכולם יחד.
חלק ניכר מהציבור צורך שירותים במגוון תחומים באמצעות המחשב והנייד. אמצעים אלה מנגישים לו שירותים, חוסכים ממנו את הצורך לכתת רגליו למקומות עסק שונים בשעות עבודה מקובלות ולתאם מראש פגישות, ונתפסים כיעילים, חוסכים זמן ושווים לכולם. ההוראה מבקשת לאפשר גם לענף שירותי ייעוץ ההשקעות וניהול התיקים להשתלב בעולם זה, ללא מפגש פנים אל פנים בין נותן השירות למקבלו.
כיום, שירותי ייעוץ השקעות וניהול תיקים, אפילו בבנקים, ניתנים רק למשקיע שברשותו סכום כסף בלתי מבוטל הפנוי להשקעה בשוק ההון. ההנחה העומדת בבסיס המהלך היא שמתן שירותים באופן מקוון יפצה על חוסר הכדאיות הכלכלית שבמתן השירותים באופן המסורתי, ויאפשר להעניק למשקיעים שירותי יעוץ השקעות וניהול תיקים גם כאשר מדובר בהשקעה בסכום נמוך יחסית.
במסגרת גיבוש ההוראה ניהל סגל הרשות שיח עם השוק, וזאת, בין היתר, במטרה לברר באילו חלקים של מתן השירות קיים ערך מוסף לאמצעים הטכנולוגים, אילו מאפיינים ייחודיים יש למתן השירות באמצעים אלה ואילו שירותים ייחודיים וחדשניים צמחו על-רקע התפתחותם של האמצעים הטכנולוגים, ונעשה ניסיון למצוא את נקודת האיזון שבה תתאפשר הקדמה הטכנולוגית ביחד עם הגנה על המשקיעים.
בהתאם לכך, מסדירה ההוראה בין היתר, את הדרך שבה על בעל הרישיון להסביר ללקוח את המהות ואת המאפיינים המיוחדים של השירות שניתן תוך שימוש באמצעי טכנולוגי, את אחריות בעל הרישיון לנאותות האמצעי הטכנולוגי בו הוא עושה שימוש, ומתייחסת גם לאלמנטים המפצים הנדרשים בתהליכים השונים, לנוכח העדרה של אינטראקציה בין הלקוח ובין גורם אנושי.
ככל שמדובר בניהול תיקים באופן מקוון שיסופק על-ידי חברות ניהול התיקים הקשורות לבנקים, ההסדר יוגבל לנכסים פיננסים (קרנות נאמנות ותעודות סל), באופן שנועד לשמר את עקרונות ועדת בכר, לפיהם הבנקים משמשים כמתווך המפיץ את מוצרי ההשקעה של בתי ההשקעות ולא מציעים מוצרים שמתחרים בהם.
שירותי איתותים ומסחר חברתי
במסגרת ההסדרה הכללית של השימוש באמצעים טכנולוגים, מסדירה ההוראה גם שני סוגי שירותים להם מאפיינים מיוחדים - שירותי איתותים ומסחר חברתי, אשר גם אותם רשאים לתת בעלי רישיון בלבד. שירותי האיתותים הם ייעוץ השקעות באמצעות מתן המלצות השקעה בניירות ערך שנשלחות באמצעות הודעות במדיה דיגיטלית (מסרון, דוא"ל וכד') ללקוחות המנויים על השירות. שירותים אלו מתאפיינים בעיקר בכך שייעוץ ההשקעות ניתן באופן אחיד, למספר לקוחות בו זמנית, תוך שהקשר עמם הוא בדרך כלל חד-צדדי. שירותי מסחר חברתי הם שימוש בפלטפורמת מסחר אינטרנטית המאפשרת לסוחר לצפות בהרכב תיק ההשקעות של סוחר אחר ולקבל מידע לגביו, כגון שיעור הרווח בתיק, לעקוב אחר המסחר המבוצע על-ידי הסוחר הנעקב ולהעתיקו באופן "ידני" או אוטומטי ובאופן מלא או חלקי.
ההנחה היא כי מתן השירותים באמצעים טכנולוגיים יתקיים בצד מתן השירותים בשיטה המסורתית, כאשר יהיו מי שיעדיפו התייעצות עם אדם מומחה על פני מכונה ויהיו מי שיעדיפו את ההפך. ההוראה באה להבטיח בין היתר, שההבדלים, לרבות המגבלות הגלומות בשירות הממוחשב, יהיו ברורים ללקוח, ושתתקבל על ידו החלטה מושכלת באיזה סוג שירות הוא מעדיף להשתמש.
