עודד פורר, שהיה מנכ"ל משרד הקליטה בתקופתה של השרה סופה לנדבר, מינה לתפקידים במשרד פעילים בישראל ביתנו - המפלגה עליה נמנים שניהם. הוא עשה זאת תוך התעלמות מהסדר ניגוד העניינים עליו חתם - מגלה (יום ג', 24.5.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח המתפרסם ערב חזרתה הצפויה של ישראל ביתנו לאותו משרד.

באוקטובר 2014 נבחר ולדימיר שקלאר למנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה. הוראות בשאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים, שאותו מילא שקלאר, הוא לא דיווח כנדרש על כך שבחודשים שקדמו לבחירות לכנסת ה-19, שנערכו בינואר 2013, עבד כשכיר ברשימת ישראל ביתנו, מטעמה שימשה לנדבר כשרת הקליטה.

בהליך בחירת ממלא-מקום מנהל אגף קליטת עולי אתיופיה, שבו עמד פורר בראש הוועדה הבוחרת, נבחר פה אחד מועמד אשר הייתה לו זיקה למפלגת ישראל ביתנו לפני הגשת מועמדותו לתפקיד; לפורר הייתה היכרות קודמת עימו במסגרת המפלגה. פורר מסר לוועדה על היכרותו עם המועמד, אך לא פנה ליועצת המשפטית של המשרד כדי להתייעץ עימה, וזאת בניגוד להתחייבות בתחום ניגוד העניינים עליה חתם עם כניסתו לתפקידו.

למועמד זה הייתה זיקה לישראל ביתנו לפני הגשת מועמדותו לתפקיד: הוא היה חבר במפלגה וריכז בה את נושא עולי אתיופיה; הוא גם שימש יועץ לשר התיירות דאז, עוזי לנדאו (מהליכוד ביתנו); ושובץ ברשימת הליכוד ביתנו לכנסת ה-19, ממנה התפטר ימים מספר לפני מועד התכנסות ועדת הבחירה.

בעקבות ריבוי העולים מצרפת הקצה המשרד משרה זמנית לתפקיד פרויקטור לטיפול בנושא. פורר ביקש לאייש את המשרה באמצעות מינוי בפועל, כדי למנות עובד ממשרד אחר שאליו התוודע עוד לפני כניסתו לתפקיד המנכ"ל והציע לו את המשרה, אך הוראת נציבות שירות המדינה הייתה לבצע מכרז פנימי. פורר השתתף כחבר בוועדת הבוחנים של המכרז הפנימי, שלא בחרה שום מועמד, ולאחר מכן מונה לתפקיד העובד ביקרו חפץ.


תמיכות ללא מעקב


הדוח עוסק גם בתמיכות שמעביר המשרד לרשויות מקומיות ולעמותות, כדי לקדם קליטת עולים בקהילה. בעשור האחרון הוקצו 213 מיליון שקל לרשויות המקומיות ו-45 מיליון שקל לעמותות. בשנת 2014 הסתכם תקציב התמיכות לרשויות המקומיות לקליטה בקהילה ב-22 מיליון שקל. תקציב זה חולק ל-120 רשויות מקומיות.

תנאי סף, שעל בסיסו נקבעת זכאות הרשות המקומית לקבלת תמיכה, הוא שיש בה 300 עולים לפחות. עולה נחשב מי שעלה מאז 1.9.1989. הגדרה זו נקבעה לפני כ-20 שנה ומאז לא עודכנה. משמעותו היא שאין גריעה של עולים ותיקים ביותר ממדד התמיכה, אף שמטבע הדברים דווקא העולים החדשים יותר עשויים להזדקק לסיוע רב יותר בקליטתם בקהילה; הדבר מצביע על צורך לשקול מחדש את תקופת הזכאות לתמיכה בעולה חדש, ולבחון אם יש הצדקה לכך שעולה בעל ותק של כ-25 שנה בארץ, ייחשב עדיין עולה חדש, שהרשות תקבל בגינו תמיכה בעבור הפעלת תוכניות לקליטה בקהילה.

באופן הקצאת התקציב לרשויות המקומיות אין קשר הולם בין מספר העולים החדשים ברשות לבין שיעור התמיכה. הלכה למעשה הקצאת התקציב אינה משקפת את תמונת המצב של העלייה בערים הקולטות, ורשויות אשר נזקקות לתמיכה גדולה יותר בעולים אינן זוכות לה.

בקרת שטח מאפשרת למשרד לבחון בזמן אמת את הפעילות הנתמכת ואת מידת התאמתה לתוכנית שאישר ולנוהלי המשרד. משרד הקליטה לא קבע הנחיות כיצד יש לבצע את בקרות השטח, מהי תדירות הביקורים הנדרשת, לרבות ביקורי פתע, ומהם המדדים שעל יועץ הקליטה לבדוק. המשרד גם לא הנחה בדבר האופן שבו יש לתעד את הביקורים, כל יועץ פועל בעניין זה אחרת, ומלאכת התיעוד לוקה בחסר רב. במצב זה אין אמות מידה אחידות לדיווחים ולבקרה, אי-אפשר לדעת אם כלל ההיבטים המצריכים בדיקה אכן נבדקו, ונפגעת היכולת לבצע מעקב ובקרה יעילים אחר ביצוע התוכניות.