פרופ' ארנון צוקרמן קיבל מאקדמיה בצלאל, כאשר שימש כנשיאה, 570,000 שקל שלא הגיעו לו והשתמש בכספיה לצרכיו האישיים. במקביל, נהג צוקרמן בחוסר אחריות בכספי ציבור וגרם לבצלאל לנזקי עתק, תוך ניצול חולשתו של הוועד המנהל בראשותו של עו"ד צבי ברק. כך קובע (יום ג', 24.5.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, באחד הפרקים החמורים ביותר בדוח השנתי שלו.

הנהלת בצלאל הקודמת ומוסדותיה, ובראשה צוקרמן וברק, לא פעלו לצמצם את הגירעון המצטבר של בצלאל, ואף הגדילו אותו. בתשע שנות כהונתו של צוקרמן עלה גירעון זה ב-20 מיליון שקל, ושיעורו כיום הוא 16% מהוצאותיה השוטפות. הנהלת בצלאל הקודמת השתמשה בכספים המיועדים למימון פעולות מסוימות לשם מימון פעולות אחרות, לרבות מימון תכנונו של קמפוס חדש מתקציבה השוטף כמימון זמני. הדבר הקטין את יתרות המזומנים ואת הכנסות המימון של בצלאל, ובשל כך גם גדל הגירעון שלה.

הוועד המנהל לא צמצם את ההוצאות. באמצעות הליכי קבלת החלטות פגומים הוא אישר הסכמים ופעולות לשכירת מבנים נוספים שיזם צוקרמן, אשר הגדילו את הוצאותיה של בצלאל בסכומים ניכרים. ההחלטות התקבלו ללא בחינת חלופות וכדאיות כלכלית, בלא שהובטח מקור למימונן ותוך התעלמות מההשלכות על חוסנה הכלכלי של בצלאל.

כך לדוגמה לא הציגו מנהלי בצלאל, ובראשה צוקרמן, בפני המוסדות המנהלים את כל המידע בנוגע לעסקה לשכירת מבנה מחוץ לקמפוס, לרבות טיוטת ההסכם ותנאיו, ניתוח הסיכונים וההשלכות הכלכליות של אי-עמידה ביעדי העסקה. צוקרמן והסמנכ"לית לשעבר חתמו על ההסכם שלא לפי זכויות החתימה ולפני שקיימו דיון בוועד המנהל.


מיליונים תמורת מבנה מיותר


צוקרמן לא עמד ביעדי ההסכם ובהתחייבות לוועד המנהל. הוא גם לא ביטל את הסכם השכירות, כפי שביקש ברק, ואף לא פעל למצוא משכיר חלופי לצמצום העלויות. כך, בשנים 2014-2009 שילמה בצלאל 9.1 מיליון שקל עבור שכירת מבנה שנעשה בו שימוש שולי וחלקי ושלא שיפר את מצוקת השטח שלה - אלא רק העמיק את הגירעון שלה. פעולותיו אלה של צוקרמן אינן עולות בקנה אחד עם חובתו לפעול לטובת בצלאל.

"התנהלות זו חושפת את חולשתם המהותית של המוסדות המנהלים בכל הנוגע להפעלת מנגנוני בקרה על פעולותיו של צוקרמן: הם לא דרשו שיוצגו בפניהם הנתונים והמסמכים הרלוונטיים, לא דרשו הסברים בנוגע לתוכנית העסקית וסיכוניה, לא עמדו על כך שהסכם השכירות נחתם בחוסר סמכות, ולא השכילו לקדם את סיומו. בכך לא ביצעו את תפקידם ואת חובותיהם כנדרש", קובע שפירא.


כך אבדו סכומי עתק


בהליכי אישור תוכנית לבניית קמפוס חדש לבצלאל במרכז העיר, דרשה עיריית ירושלים מבצלאל ב-2008 לשנות את תוכניתה ולהנמיך את המבנה המתוכנן. במשך יותר משנתיים, עד ספטמבר 2010, לא קיים הוועד המנהל דיון בשאלה האם לשנות את התכנון בהתאם לדרישת העירייה. התמהמהות זאת עיכבה את הפרויקט.

במשך יותר משנתיים, מפברואר 2008 ועד נובמבר 2010, לא דיווח צוקרמן לוועד המנהל על חוסר שביעות רצונו מתפקודו של משרד האדריכלים שנבחר לתכנון הפרויקט. מנגד, לא דרש הוועד המנהל מצוקרמן לדווח לו מדי תקופה על ביצועי האדריכל ועל ליקויים בתפקודו, ובמשך כמעט שלוש שנים ממועד חתימת החוזה עימו לא דן בכך.

בפברואר 2011 הודיע צוקרמן לאדריכל על הפסקת ההתקשרות של בצלאל עימו, בלא שהתקבלה על כך החלטה בוועד המנהל ובלא שהוסמך לעשות זאת לבדו לפי זכויות החתימה שהעניק לו הוועד המנהל. צוקרמן ידע שהחלפת האדריכל תמנע מבצלאל לעמוד בהתחייבותה לפינוי הקמפוס בהר הצופים במועד שנקבע בהסכם למכירתו; מכאן שפעולתו גררה הפרה בפועל של הסכם מכירת הקמפוס בהר הצופים, בלא שיידע על כך את הוועד המנהל.

כאשר החליט הוועד המנהל לבחור אדריכל אחר לביצוע תכנון מחדש של הפרויקט, הוא לא דן במשמעויות הכספיות והאחרות של ההחלטה, בהשקעה הכספית הקודמת שתרד לטמיון, ובהשלכות שיהיו לכך על לוחות הזמנים של הפרויקט, על התחייבות בצלאל לפנות את הקמפוס בהר הצופים על-פי הסכם המכירה (שעליו הוא אישר לחתום רק שלושה חודשים קודם לכן) ועל תקבולי המכירה המסתכמים במאות מיליוני שקלים והנדרשים למימון הפרויקט.

הוועד המנהל גם לא קיים דיון ביתרונות ובחסרונות של חלופות שהועלו להצעה לביצוע תכנון מחדש על-ידי אדריכל אחר. צוקרמן, ברק וחברי הוועד המנהל קיבלו החלטה זו ללא שקילת כל ההשלכות והחלופות, ובכך נהגו באופן לא אחראי בכספי ציבור. בפועל, גרמה ההחלטה על תכנון מחדש לאובדן סכומי עתק לבצלאל ולאובדן של שנים רבות, שבמהלכן הייתה בנייתו של הקמפוס צפויה להסתיים בסוף 2014 אולם עד ספטמבר 2015 היא טרם החלה.

בהסכם המכירה של הקמפוס בהר הצופים נקבע, כי כניסתו לתוקף מותנית בקיומם של תנאים מתלים, ובהם אישור שהיה על בצלאל למסור לקונה עד ל-28.5.11, ולפיו האוניברסיטה העברית אינה מתנגדת למכירת זכויותיה של בצלאל בקמפוס. בצלאל לא המציאה לקונה את האישור במועד, ואף לא קיבלה ארכה לכך. כתוצאה מכך הסכם המכירה לא נכנס לתוקף ולמעשה התבטל, וכך נמנע מבצלאל סכום העתק הדרוש להקמת הקמפוס החדש.


צוקרמן התעלם מההוראות

ועדת הביקורת לא מילאה את תפקידיה כראוי: היא לא דנה בגירעון המתמשך של בצלאל ולא דיווחה לחבר הנאמנים על המצב הכספי לאשורו; דוח רשם העמותות על בצלאל הוצג בה באופן שאינו הולם את החריגות שנמצאו; היא לא קיימה דיונים מעמיקים בנושא הקמפוס החדש ושאלת מימונו.

בניגוד להנחיותיה של המועצה להשכלה גבוהה ולהוראות חוק יסודות התקציב, לא הביאה בצלאל את תנאי העסקתו של צוקרמן לאישור ות"ת או הממונה על השכר במשרד האוצר והעניקה לו תנאי העסקה שחרגו מהכללים. בסך-הכל קיבל צוקרמן 570,000 שקל שלא היה זכאי להם, ושפירא מורה לבצלאל לדרוש ממנו החזר.

בצלאל פעלה בניגוד להנחיה שנתנה לה ות"ת, והמשיכה לשלם לצוקרמן שכר חורג בשנים 2012-2005. מדי שנה הודיעה ות"ת לצוקרמן על החריגות בשכרו, במקום לפנות לברק. צוקרמן היה צריך להעביר את פנייתה של ות"ת לברק, אולם הוא לא עשה כן, ובכך לא יידע את הממונים עליו על התנגדותה של ות"ת לחריגה בשכרו. ות"ת ידעה על החריגה בשכרו במשך כשבע שנים, אך לא נקטה צעדים של ממש להפסקתן ולא פנתה לממונה על השכר, כדי ליידעו ולקבל את אישורו לכך.

עם תום כהונתו של צוקרמן, מימנה בצלאל את יציאתו להשתלמות ממושכת של שנתיים, שעוגנה עוד ב-2008 בתנאי העסקתו. השתלמות זו הובטחה לו למרות הגירעון התקציבי ואף על-פי שנועדה לסגל הוראה אקדמי בלבד, שהנשיא אינו נמנה עמו. ות"ת אישרה לצוקרמן השתלמות ממושכת של שנה וחצי.

בביקורת נמצאו ליקויים המצביעים על ערבוב לכאורה בין הוצאות פרטיות של צוקרמן ובין הוצאות לצורכי בצלאל בנסיעותיו לחו"ל. עבור 19 נסיעות של צוקרמן ב-30.9.12-1.1.05, שילמה בצלאל 455,000 שקל, מבלי שהיו לה מסמכים המצביעים על נחיצותן או זיקתן של מרבית ההוצאות הללו למטרותיה. צוקרמן גרם לבזבוז כספי ציבור והשתמש בכספיה של בצלאל לצרכיו הפרטיים.