במהלך יוצא דופן, התאחדו כלל ארגוני מעסיקים בישראל בקריאה להתנגד באופן מוחלט ליוזמות החקיקה לקיצור שבוע העבודה בישראל שאמורות לעלות לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בשבוע הבא, בהן היוזמה להוסיף שישה ימי שבתון בשנה.
החתומים על הקריאה: נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, להב, איגוד התעשיה הקיבוצית, התאחדות האיכרים והחקלאים, התאחדות המלאכה והתעשיה ואחרים.
למה לא מחכים שבועיים?
בעוד כשבועיים אמור צוות מנכ"לים בינמשרדי שהקימה הממשלה להגיש המלצות בעניין, פרי עבודה בת חצי שנה. אולם נראה כי יש מי שמנסה לאיין ולייתר את העבודה על-ידי הקדמת מתן עמדת הממשלה, באופן שעשוי לגרום לצוות המנכ"לים לגנוז את מסקנותיו ובכך אולי לבטל דה-פקטו את החלטת הממשלה מיום 20 בדצמבר 2015.
מלשכת שרת המשפטים, המשמשת כיושב-ראש הוועדה, נמסר ל-News1 כי "הוועדה היא תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ככל שראש הממשלה יבקש את דחיית הדיון נוכח דיוני הוועדה, השרה
איילת שקד תיענה לבקשה בחיוב", ואילו ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה עד כה תגובה. לא ברור אפוא מהם האינטרסים מאחורי הגורמים הנחפזים לדחוף את המהלך בטרם הבשילה העבודה עליו.
בבדיקה כלכלית שערכה התאחדות התעשיינים עלה כי אם הצעת החוק תיושם במלואה (6 ימי שבתון), היא תוביל לנזק כלכלי עצום למשק, בהיקף של 8 מיליארד שקלים נטו בשנה [נטו - בניכוי התועלת הכלכלית כתוצאה מיישום החוק, שעומדת על 2.5 מיליארד שקלים].
סקר שערכה המחלקה הכלכלית של התאחדות המלאכה והתעשיה בקרב כמאה בעלי מפעלים קטנים ובינוניים מצא, כי כ-90% מבעלי העסקים מתנגדים נחרצות לחקיקה שתקבע יום ראשון שבתון אחת לחודש וכ-86% מכלל הנשאלים טוענים כי המהלך יביא לירידה בתפוקת המפעל שלהם. רק 4% העריכו כי למהלך לא תהיה השפעה על התפוקה.
עוד נמצא כי כ-70% מבעלי המפעלים הקטנים סבורים כי תוספת שעות העבודה בשאר ימי השבוע לא תכסה על ביטולו המלא של יום ראשון אחד בחודש, ולמעלה 70% השיבו כי העסק שלהם לא יפיק תועלת מהתאמת ימי השבתון לעולם המערבי.
לדברי עורך הסקר, הכלכלן הראשי של ההתאחדות ברוך שניר, עבור המפעלים הקטנים (עד 50 עובדים) המהווים כ-90% מהתעשיה בישראל מדובר באובדן שנתי של 2.27 מיליון שעות עבודה, המשקף קיטון של 1.18% במספר שעות העבודה השנתיות ובנזק של מאות מיליוני שקלים בשנה מבחינת הפדיון. שניר הוסיף כי תוספת שעות עבודה באמצע השבוע לא יהיה יעיל בשל התפוקה הנמוכה יותר בסופו של יום העבודה, וכי גם עבודה בימי שישי אינה יעילה מאחר שמדובר ביום קצר בו התפוקה שקולה ל-25% בלבד מהתפוקה ביום רגיל.
מנכ"ל התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה, ניר קליגר, אמר כי "מניתוח כלכלי עולה שהנזק למגזר העסקים הקטנים כתוצאה מקביעת יום ראשון כיום חופשי, במונחי אובדן פדיון נאמד ב-609.1 מיליון שקל. כמו-כן המעבר לקביעת יום ראשון כיום חופשי במקום יום שישי יגרום בהכרח לעלייה בעלויות הייצור עקב הקטנת זמן העבודה והפגיעה בפריון העבודה, והעלייה בהוצאות השכר ליחידת ייצור. כתוצאה מכך צפויה להיגרם שחיקה ברווחיות העסקים היצרניים הקטנים בשיעור של 1.1% -1.8%".
"ניסוי מסוכן בכלכלה הישראלית"
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר כי "זהו ניסוי מסוכן בכלכלה הישראלית. בתנאי המשק הנוכחיים הניסוי עלול להסתיים בפגיעה ישירה בעסקים ובעובדים גם יחד ולהוביל לפיטורים במשק".
הוא הזהיר כי תמיכה בהצעה זו תוביל לפגיעה אנושה ביכולת של המגזר העסקי לייצר מקומות תעסוקה, לפגיעה בשכר במשק, לפיטורי עובדים וכן לעליית מחירי המוצרים המיוצרים בישראל. זאת בייחוד על-רקע ההאטה הכלכלית המשמעותית בה מצוי המשק הישראלי ומיקומו הנמוך של המשק הישראלי במדד עשיית העסקים העולמי".
מנכ"ל איגוד התעשיה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, כתב כי "אנו באיגוד רואים בדאגה את המשך הפגיעה התחרותיות המפעלים והעמסת עלויות נוספות על העלויות הקיימות היום. אנו שותפים לרצון של חברי כנסת לקיים מערכת עבודה הוגנת ופתוחה עם העובדים, אך לדעתנו זאת כבר קיימת היום במסגרת החוקים הקיימים".
נשיא להב, עו"ד
רועי כהן, כתב כי "הצעת החוק משקפת מודל שאינו מוכר או מקובל במדינות המפותחות, לפיו שבוע העבודה מתקצר אחת לחודש או אחת לתקופה, דבר שעלול לעמדתנו, ליצור אי-סדר ואי ודאות בשוק העבודה וכן לפגוע ברצף הנדרש לתהליכי ייצור רבים במשק".
