השר לשעבר בנימין בן-אליעזר דחה הצעה שקיבל מהפרקליטות, לפיה מכתב האישום יימחקו סעיפי השוחד, הפרקליטות לא תדרוש עונש מאסר, ובתמורה יסכים להודות בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים, וכן יסכים לחילוט הכספים שנתפסו בכספת (כ-600 אלף דולר) וחילוט הנכס/הבית שרכש ביפו - שרכישתו מומנה בחלקה מהלוואות בסכום של 2.5 מיליון ש"ח שנטענו באישומים כשוחד. בסך-הכל מדובר בסכום העולה על 10 מיליון ש"ח.
ל-News1 נודע, כי הפרקליטות העבירה לבאי-כוחו של בן-אליעזר את הצעתה לכתב אישום מתוקן. מסמך זה אומנם לא כולל סעיפי חיקוק באשמה של שוחד, אך הוא כולל מסכת עובדתית, כביכול, לפיה בן-אליעזר קיבל כספים מחבריו, ובתמורה ניצל מעמדו הציבורי והממלכתי לתועלתם העסקית והפרטית. בן-אליעזר כופר בזאת, מכל וכל.
ל-News1 נודע עוד, כי בן-אליעזר עומד על דעתו: לא קיבלתי שוחד ולא מתנות, ולכן לא אודה לעולם בעבירות שוחד. קיבלתי הלוואות, אמר, שאותם התכוונתי להשיב מהלוואות בנקאיות (תמורת שיעבוד הבית ביפו). חטאתי רק בכך שלא דיווחתי ל
מבקר המדינה ולכנסת - בתקופת היותי חבר כנסת ושר בממשלה - על כספים של בני הבכור, שהוחזקו אצלי בכספת בבנק. בן-אליעזר מוכן להודות בעבירת אי-דיווח ולשאת בעונש, בגינה, אך בשום אופן לא בקבלת כספים במרמה ו/או באישומי שוחד. באי-כוחו, עורכי הדין
יעקב וינרוט ו
עמית חדד, תומכים בגישתו.
הצעת הפרקליטות שמבקשת לסגת מאישומי השוחד ניתנה לאחר סבב של דיונים שהתקיימו, בין היתר בהשתתפות פרקליט המדינה
שי ניצן, ופרקליטת מחוז תל אביב (כלכלה ומיסוי) ליאת בן-ארי, במהלכם הוברר:
- הפרקליטות תתקשה להוכיח בבית המשפט, במידה הדרושה בהליך פלילי, כי ההלוואות שקיבל בן-אליעזר משני חבריו הקרובים ניתנו כשוחד תמורת ניצול מעמדו ותפקידו כחבר כנסת ו/או כשר בממשלה לתועלתם של נותני ההלוואות;
- הפרקליטות הגיעה למבוי סתום. שכן, מחמת מחלתו הסופנית של בן-אליעזר, ועל-פי חוות דעת רפואיות שניתנו - חוות הדעת לא נסתרו על-ידי רופאים מטעמה של התביעה - בן-אליעזר אינו כשיר לעמוד למשפט פלילי, ובית המשפט אינו נוטה לחייבו להתייצב. בנסיבות אלה, המשפט תקוע. בפועל, לא ניתן לקיים את המשפט בהעדרו של בן-אליעזר, הזכאי לעמוד על דעתו שמשפטו לא יתקיים בהעדרו;
- בנסיבות שנוצרו, ובלא הסדר טיעון עם בן-אליעזר, תתקשה הפרקליטות להוכיח בבית המשפט את אישומי השוחד שייחסה בכתב האישום לשותפיו לכאורה לעבירות שנטענו: אברהם נניקשווילי, ג'קי בן-זקן ורוי מוצפי, וכן איילת אזולאי, שהייתה מנהלת לשכתו, וצ'רלי יהודה. גורמים אלה כפרו גם הם בכתב האישום, ודחו כל מעורבות בעבירות שוחד.
נודע, כי פרקליט המדינה שי ניצן הוא שפעל ולחץ על היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, בדרישה לדחות את בקשתו של בן-אליעזר לעיכוב הליכים, וזאת למרות מחלתו הסופנית של בן-אליעזר, ועל-אף מדיניות התביעה: לתת הסכמתה לעיכוב הליכים, מקום שאכן מדובר במחלה סופנית. אופן התנהלותו של שי ניצן הוגדר על-ידי גורם בכיר כרשעות ואטימות, וכלחץ בלתי הוגן על היועמ"ש החדש מנדלבליט.
בפני היועמ"ש הוצגו מסמכים רפואיים, שלא נסתרו, כאמור, לפיהם בן-אליעזר לוקה במחלת כליות סופנית, וכן במחלת לב קשה מאוד, העלולה להביא לסיום חייו בכל רגע. חוות דעת אלה הוצגו ופורסמו ב-News1. בימים אלה עומד בן-אליעזר בפני ניתוח נוסף, המסכן גם כן, באופן מיידי, את חייו. נודע, כי שי ניצן הציג את תיקו של בן-אליעזר כ"תיק דגל" שיוקרת הפרקליטות תלויה בו. לכן, אמר, יש להמשיך וללחוץ עד שבן-אליעזר ייעתר ויסכים לחתום על הסדר טיעון, שיכלול חילוט הכספים והודאה במעשים שיוחסו לו, ובתמורה יימחקו סעיפי השוחד והפרקליטות לא תדרוש מאסר בפועל. לזאת, כאמור, מתנגד בן-אליעזר בתוקף.