מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 15.6.16) בקריאה שנייה ושלישית את חוק המאבק בטרור המעניק למדינה כלים חדשים למאבק בטרור ובתומכיו. תמכו בהצעת החוק 57 חברי כנסת לעומת 16 חברי כנסת שהתנגדו לה.
בין סעיפי החוק, נקבעו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור. כך למשל, נקבעה עבירה פלילית של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, ללא דרישת הסתברות שיבוצע מעשה בעקבות הקריאה, זאת, לעומת לדרישת החוק הנוכחי ל"אפשרות ממשית" שיבוצע מעשה טרור בעקבות הקריאה.
ההצעה מסמיכה את שר הביטחון לחלט רכוש בחילוט מינהלי מחשודים בעבירות ביטחון. עוד קובעת ההצעה, כי יהיה ניתן למנוע מפגש של עורך דין שמייצג יותר מעצור אחד באותה חקירה. בהצעת החוק, יש החמרת ענישה לפעילי טרור כך למשל, נקבע עונש של עד שבע שנות מאסר למי שיאיים בביצוע עבירה שדינה מאסר עולם.
הצעת החוק עוסקת אף בצד הפרוצדורלי המשפטי של המאבק בטרור, כגון אמרת עד מחוץ לבית המשפט, עדות מוקדמת, התיישנות, מעצר חשוד בעבירת ביטחון, סטייה מדיני הראיות וראיות חסויות. במקביל לכניסת החוק לתוקף, יבוטלו שני חוקים ושתי פקודות. בנוסף, החוק יבטל עשרות תקנות מתקנות ההגנה לשעת חרום וישנה סעיפי חוק רבים ב-14 חוקים אחרים.
בין המתנגדים להצעת החוק הייתה יו"ר מרצ, ח"כ
זהבה גלאון, אשר טענה כי מדובר בחוק אנטי-דמוקרטי. "גם כשנלחמים בטרור צריך שהמאבק הזה יהיה אפקטיבי ואסור להקריב ערכים בסיסיים של מה שאנחנו רוצים להחשיב או להיחשב כמדינת חוק, כמדינה ששומרת על זכויות אדם בסיסיות", טענה. לדבריה, במקום להתמודד עם הטרור ולחשוב איך מבטלים את השימוש בחוקי חרום, בעצם מעגנים אותם בחקיקה. "אני חושבת שההצעה הזאת תפגע במדינה כמדינת חוק, חוק שהיה אמור להיות חוק מודרני. חוק חדש בעצם מסתמך על חקיקה ארכאית והיסטרית. אני חושבת שדבר אחד הוא לא יעשה: הוא לא באמת ייתן כלים למאבק בטרור, הוא שוב יציב אותנו ברשימת המדינות שמנצלות את היכולת הדמוקרטית לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטים".
