שר הביטחון יהיה בעל סמכויות-על בשעת חרום, ומשרדו יהיה בעל הסמכות הבכירה בהיערכות לחרום - מציע המשרד, בתזכיר חוק שהפיץ (יום ד', 29.6.16) בנושא "מוכנות המרחב האזרחי למצבי חרום במשק".

ההצעה מיועדת, אומר המשרד, לעגן בחקיקה נהלים רבים המבוצעים ממילא, לקבוע כיצד מזהה המדינה סכנות וכיצד היא נערכת לקדם את פניהן בעורף. משרד הביטחון והשר ייקבעו כמי "שעומדים בחזית ההיערכות למצבי חרום וכשותף מרכזי להפעלת המשק בשעת חרום", ופעילות הרשות לשעת חרום (רח"ל), שכבר קיימת במשרד, תעוגן בחקיקה.

הצעת החוק קובעת, כי משרדי הממשלה הם הגופים הממונים, וכי הרשויות המקומיות וחברות התשתית העיקריות הן הגופים האחראים הכפופים למשרדי הממשלה. תוכנית-האב הלאומית לשעת חרום יוכנו בידי רח"ל, על-פי מפת איומים שתציב הממשלה, ועליהן להיות מוכנות לכל היותר בתוך שנה מעיצוב מפה זו. תוכניות החרום של יתר הגופים ייגזרו מתוכנית-האב. הממשלה גם תוכל לקבוע חובת היערכות למצבי חרום שאינם מלחמתיים, כגון דליקות או מזג אוויר קיצוני, ואת המשרדים האחראים לטיפול באותם מקרים.

תקציב ייעודי

משרד הביטחון גם מבקש שהממשלה תאשר אוטומטית את התקציב שתקבע רח"ל: "רח"ל תכין הערכה תקציבית באשר להיקף התקציב הנדרש לביצוע תוכנית-האב הלאומית בכל שנה והממשלה תפעל לאישור התקציב השנתי הדרוש לשם כך, בשים לב להערכה שבוצעה על-ידי רח"ל ובהתחשב בעמדות של משרדי הממשלה הנוגעים לעניין". לכל משרד ממשלתי יוקצה תקציב לשעת חרום, וכל העברה של למעלה מ-5% ממנו לצרכים אחרים תהיה חייבת לקבל את אישור הממשלה.

תזכיר החוק ממשיך ומפרט כיצד יעבדו יתר הגופים את תוכניות החרום שלהם מתוך תוכנית-האב. הוא גם מקנה לשר הפנים את הסמכות להשעות ראש רשות מקומית שלא יפעל כיאות בתחום זה. משרד הביטחון מבקש גם להקנות לרח"ל את הסמכות לבצע ביקורות של היערכות הגופים האחרים. עוד ממשיך התזכיר ומעגן את הדרך להכריז על תאגיד אזרחי כ"ספק חרום" ואת החובות המוטלות עליו, כמו גם את חובתה של המדינה לפצות אותו על הוצאותיו.

בנוגע להכרזה על מצב חרום נאמר בתזכיר, כי הוא יוגדר "כמצב שבו נמנעת באופן משמעותי פעילותו התקינה של המשק החיוני". הכרזה על מלחמה, מצב מיוחד בעורף או אסון המוני תהווה אוטומטית גם הכרזה על מצב חרום במשק. במקרה כזה, יוכל כל שר לתת הוראות לגופים הכפופים למשרדו ולהורות על שימוש במלאי החרום.

עבירות פליליות

משרד הביטחון ממשיך: "על שר הביטחון מוטלת אחריות-על לפעול להבטחת פעילותם הסדירה והמתואמת של הגופים הממונים... בנוסף לסמכות כללית זו, מוסמך שר הביטחון לתת הנחיות לכל גוף אחראי ולכל ספק חרום בנוגע לניצול המלאי האסטרטגי, במקרים שבהם ראה, כי השר הממונה, נמנע מלעשות כן או במקרים בהם ההנחיה שניתנה אינה עונה על הצרכים הקיימים באותה עת.
ההוראה שנתן שר הביטחון כאמור גוברת על הוראתו של השר הממונה; השר הממונה רשאי להשיג עליה בפני הממשלה". בהמשך מוצע, שהממשלה תקים ועדת שרים מצומצמת שתעסוק במקומה בתחום החרום, כאשר ראש הממשלה יעמוד בראשה ושר הביטחון יהיה ממלא מקומו הקבוע.

לבסוף קובע התזכיר, שאי ציות לחלק מהוראותיהם של שר הביטחון או השרים הממונים יהווה עבירה פלילית, שעונשה עד חצי שנת מאסר בשגרה ושנתיים מאסר בחרום. מדובר בהוראות למסור מידע הנחוץ ליצירת מפת האיומים, הוראות הניתנות לספקי חרום, הוראות הנוגעות לכוח האדם הדרוש בחרום והכנת תוכניות העבודה לשעת חרום.