חברת התיירות פגסוס תפצה בני זוג ב-400 שקל על כך שהוסעו לשדה התעופה בדרכם חזרה ארצה ארבע שעות לפני הטיסה, במקום שעתיים. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, תמי לוי-יטח, דחתה (10.7.16) כמעט את כל תביעתם של בני הזוג נגד פגסוס, לאחר שקבעה, שהאיחור של שלוש שעות בהמראה מישראל היה סביר כאשר מדובר בטיסת שכר, לא הייתה משמעות לכך שנחיתת הביניים הייתה בווינה ולא בפרנקפורט והם ידעו מראש שייתכן שהטיסה תהיה באוסטריין ולא בלופטהנזה.

שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, אושרית רוטקופף, דחתה (13.7.16) תביעה של בני זוג נגד הרבנות בפתח תקוה. השניים תבעו 25,000 שקל בטענה לאפליה גזענית, שכן האישה היא ממוצא אתיופי, כאשר נדרשה להציג אישור יהדות והטיפול ברישומם לנישואין ארך זמן רב. רוטקופף קבעה, כי השניים לא הביאו ראיה כלשהי לטענת האפליה, והם חויבו בתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל.

חברת טלקאר תפצה לקוח ב-7,000 שקל על ריבוי תקלות במכונית שרכש ממנה - קבעה (11.7.16) שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, סיגל אלבו. הלקוח תבע 36,000 שקל, אך אלבו קבעה שהוא זכאי רק להחזר על עלות המצבר שהחליף על חשבונו ולפיצוי על הזמן שאיבד.

רשם בית משפט השלום בירושלים, בנימין בן-סימון, דחה (7.7.16) שלוש תביעות בסך 33,000 שקל שהגיש גור אריה בן-יאיר, רוצח ממניעים לאומניים, נגד השב"ס. בן-יאיר טען לעוגמת נפש כאשר נאלץ לשהות בחברת אסירים ערבים ושנכבל שלא כדין - כל אלו בשנים 2008 ו-2010. בן-סימון קבע שדין התביעות להידחות גם בשל השיהוי, וגם משום שהוכח שאין בהן ממש.

המשטרה תפצה ב-1,500 שקל את עובדיה אביטל, לאחר שתחנת בית שמש נטלה שלוש פעמים את מצלמות האבטחה שבביתו לצורך בדיקת אירועים פליליים שהתרחשו בסמוך. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש, דורית פינשטיין, קבעה (13.7.16) שבפעם הראשונה נלקחו המצלמות בשעת לילה ללא כל הצדקה, בפעם השנייה הן הוחזרו רק לאחר חודשיים ובפעם השלישית - רק לאחר שאביטל פנה לבית המשפט. תביעתו של אביטל עמדה על 30,000 שקל.

אולם האירועים סלבדור הילל בבאר שבע רשאי היה לגבות מבני זוג 2,000 שקל, לאחר שביטלו עריכת ברית לבנם בשל מבצע צוק איתן. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, רחלי טיקטין-עדולם, דחתה (11.7.16) את טענת בני הזוג לפיה האולם הוא שדחה שוב ושוב את האירוע עד שנאלצו לבטלו, באומרה שההיגיון הוא שהאולם ירצו לקיימו שהרי על כך פרנסתו. מאחר שההורים הם שביטלו את הברית, היה האולם רשאי על-פי ההסכם בין הצדדים לגבות סכום זה - 30% ממחיר האירוע.