בית המשפט העליון קובע לראשונה (יום ג', 16.8.16), כי לא ניתן להגיש תביעות ייצוגיות בנושאי ארנונה. השופטת דפנה ברק-ארז אומרת, כי לארנונה נקבע מסלול משפטי ייחודי ואין לעקוף אותו באמצעות תביעה ייצוגית.

נישום יכול להגיש השגה על ארנונה, אם היא נדחית באפשרותו להגיש ערר לוועדת ערר, ואם גם שם עמדתו נדחית - עומדת לו הזכות להגיש ערעור מינהלי לבית המשפט. ברק-ארז אומרת כי מתן אפשרות להגיש תביעה ייצוגית, יעקוף באבחת חרב את המסלול שקבע המחוקק לטיפול בסוגיות ארנונה, וגם יחתור תחת המטרה הבסיסית שלו: ניהול ההליך בפני גופים המתמחים בנושא. עוד מציינת ברק-ארז, כי טיבה של הארנונה בכך שהיא פרטנית וגם בשל כך מכשיר התביעה הייצוגית אינו מתאים לה.

הנשיאה מרים נאור הסכימה עם ברק-ארז, בעוד השופטת אסתר חיות סברה בדעת מיעוט שאין לחסום מסלול זה. לדבריה, אין מקום לאבחנה בין דיני המס - בהם ניתן להגיש תביעות ייצוגיות - לבין דיני הארנונה. חיות מביעה את החשש, שמא סגירת הדלת בתחום הארנונה תגרום לכך שחוק תביעות ייצוגיות יתרוקן מתוכן גם בנוגע לתשלומי חובה אחרים.

ברק-ארז משיבה באומרה, שלארנונה נקבע מסלול ייחודי השונה מזה הנוגע ליתר דיני המס, ובעיקר - קיומה של ועדת ערר. עובדה זו מלמדת לדעתה על כך שהמחוקק רצה שהבירור העובדתי ייערך בפני גוף מקצועי חוץ-שיפוטי, ותביעה ייצוגית תעמוד בניגוד לרצון המחוקק. לצד זאת מעירה ברק-ארז, כי במשך הזמן יהיה צורך לקבוע מהו היחס בין הליך ההשגה לבין תביעות ייצוגיות בדיני המס.

ביהמ"ש העליון קיבל ברוב דעות את ערעורה של עיריית תל אביב על אישור תביעה ייצוגית נגדה בנוגע לסיווג מכוני יופי לעניין הארנונה הנגבית מהם, אשר הוגשה בידי חברת אספיאדה ובידי אלי לב ודוד מורנו. השלושה, אשר יוצגו בידי עו"ד שי אלמוג, חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את העירייה ייצגו עוה"ד גיא מונין ודנה רייס.