חמישה חודשי השעיה - זהו עונשו של ד"ר אבנר שיפטן, אשר ביצע לידות בית למרות שאינו מומחה ברפואת נשים ובמיילדות, תוך הפרת הוראות משרד הבריאות וסיכון חייהם של היולדות והיילודים.
שיפטן ביצע את לידות הבית בשנים 2013-2010, למרות שאינו מוסמך לכך, כולל לידות בסיכון גבוה (תאומים, מצג עכוז ולאחר ניתוחים קיסריים), עיכב את פינוי היולדות כאשר הלידות הסתבכו ולבסוף היה צורך לנתחן בצורה דחופה. נוהל משרד הבריאות קובע במפורש, כי בלא התמחות מתאימה אין לבצע לידת בית, ואוסר לבצע אותה כאשר מדובר בהריון בסיכון.
ועדת המשמעת שהקים שר הבריאות החליטה ברוב דעות להעמיד לדין את שיפטן על כל שש הלידות, וחבריה היו חלוקים גם לגבי העונש. פרופ' שבח פרידלר סבר שיש להשעות את שיפטן ל-16.5 חודשים, עו"ד משה מברך, הציע להשעותו ל-5.5 חודשים, וד"ר יעקב אסף הסתפק בשלושה שבועות.
השופט בדימוס אמנון סטשרנוב, לו הואצלה סמכות שר הבריאות בנושאי משמעת, קבע ששיפטן יושעה לעשרה חודשים. סטרשנוב הדגיש את חומרת מעשיו, ובמיוחד את העובדה שהפר את נוהלי משרד הבריאות, תוך שהוא "שב ומנסה לכפות על המערכת את דעותיו הייחודיות ואת השקפת עולמו הרחוקה מלהיות מבוססת... גישתו של הנקבל הינה מרשם מובהק לאנרכיה רפואית, בבחינת כל רופא הישר בעיניו יעשה". הוא הסכים עם חברי הוועדה, אשר קבעו ששיפטן אינו מודע די הצורך לחובותיו המקצועיות והאתיות.
סטרשנוב הוסיף: "מדובר בעיני במעשים חמורים מצד הנקבל, תוך הפרה בוטה ביודעין של הוראות מחייבות של מערכת הבריאות, ותוך סיכון חייהן ובריאותן של היולדות והיילודים, שלמרבה המזל לא הסתיימו הפעם באסון".
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בן-ציון גרינברגר, דחה (11.8.16) את ערעורו של שיפטן על הרשעתו באומרו, כי אין מדובר במקרה נדיר המצדיק התערבות בממצאים של גוף משמעתי מקצועי. גם הוא אומר, כי אין להשלים עם מצב בו רופא עושה דין לעצמו כאשר הוא חולק על הנחיות משרד הבריאות.
לעומת זאת, הפחית גרינברגר במחצית את עונש ההשעיה וקבע ששיפטן יושעה לחמישה חודשים בלבד, החל מ-1.10.16. הוא מסביר זאת בחילוקי הדעות הקיצוניים בין חברי הוועדה בנוגע לחומרת העונש, בכך שבסופו של דבר לא נגרם נזק ליולדות ושלא הוכח שהוא תכנן לבצע לידות בית. את שיפטן ייצגו עוה"ד
חיים יצחקי ויהל בן-עובד, ואת המדינה - עו"ד רנאד עיד.
