תקופה ממושכת של צמיחה כלכלית איטית הובילה לשיעור אבטלה גבוה באופן קבוע ולקיפאון בהכנסה הממוצעת של אזרחים ברשות הפלשתינית, כך קובע הדוח החדש של הבנק העולמי על הכלכלה הפלשתינית. "המשק הפלשתיני לא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו באופן מלא ללא הסדר שלום, אך ניתן לנקוט בצעדים משמעותיים כדי למנוע הידרדרות נוספת", אומרים בבנק העולמי.

הדוח הכלכלי של הבנק העולמי יוצג לוועדת הקישור אד-הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלשתינית, מפגש המדינות התורמות לפיתוח הרשות הפלשתינית, ב-19.9.16 בניו-יורק.

"התחזית בנושא הכלכלה הפלשתינית מדאיגה ובעלת השלכות חמורות על ההכנסות, ההזדמנויות והרווחה של תושבי הרשות הפלשתינית. לא רק שהשלכות אלה ישפיעו על יכולתה של הרשות הפלשתינית לספק שירותים לכל אזרחיה, הם עלולים אף להוביל לבעיות כלכליות רחבות יותר ולאי-יציבות", אמרה מרינה ווס, אשר לאחרונה התמנתה כמנהלת האזורית של הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי.

הדוח מציין כי בעשור האחרון הובילו מאמצי הייצוב הפיסקלי של הרש"פ להורדת הגירעון ב-15% מהתמ"ג - הישג ראוי לציון, שרק לעיתים נדירות נראה במקומות אחרים בעולם. אף על-פי כן, המצב הפיננסי של הרש"פ נותר שברירי, כאשר הירידה בתמיכה התקציבית הובילה לפער מימון צפוי של כ-600 מיליון דולר בשנת 2016.

מיצוי ההלוואות המקומיות

מאמצי הרש"פ אינם מספיקים כדי לסגור את הפער לגמרי, קובע הדוח, ביחוד מאחר שהאפשרויות לקבלת הלוואות מקומיות כבר כמעט מוצו עד תום. לכן, בטווח הקצר תמיכת המדינות התורמות, בעיקר תמיכה תקציבית, הינה חיונית כדי להימנע ממשבר כלכלי שיוביל לבעיות רחבות יותר. ממשלת ישראל יכולה לתרום תרומה חשובה על-ידי בדיקה מחודשת של כמה תחומים הגורמים לרש"פ להפסדים במסגרת הסדרי שיתוף ההכנסות הקיימים, ובנוסף על-ידי שחרור ספקטרום תדרים לחברות טלקום פלשתיניות, פעולה שתתורגם לדמי רישוי שישולמו לרש"פ.

הדוח מתייחס בהרחבה גם לנעשה ברצועת עזה וקובע כי הסיוע של המדינות התורמות ממשיך להיות המפתח לשיפור המצב ההומניטרי בעזה. מתוך 3.5 מיליארד דולר שהובטחו בוועידת קהיר לשיקום עזה (2017-2014) חולקו עד עתה 46%, כלומר שסכום של 1.3 מיליארד דולר נמצא בפיגור בלוחות הזמנים של העברת הכספים על-ידי המדינות התורמות. באופן מכריע, רק 16% מצרכי השיקום של עזה שהותוו בהערכה המפורטת שהוכנה לאחר "צוק איתן" בוצעו עד היום. הדוח מפציר במדינות התורמות לעמוד בהתחייבויותיהן ולתעדף את ההוצאות בהתאם להערכת הצרכים בעזה.

בתים טעוני שיקום

"למעלה מ-70,000 אנשים בעזה סובלים מעקירה פנימית ממושכת מבתיהם. רק 10.7% מתוך 11,000 יחידות הדיור שנהרסו לגמרי ב-2014 נבנו מחדש עד היום, וכ-50% מהבתים שניזוקו במידה חלקית וחמורה עדיין זקוקים לשיקום. המצב בעזה מדאיג מאוד והתנאים הדרושים לצמיחה כלכלית בת קיימה לאחר השיקום אינם מתקיימים", אמרה ווס.

הדוח משבח את מאמצי הרשות הפלשתינית בתחום הפיסקלי ואת ההחלטה הישראלית האחרונה להגדיל את מכסת הפועלים הפלשתינים בישראל. אולם הדוח קובע כי נדרשים צעדים אמיצים כדי להתמודד עם המשבר המיידי ולהעלות את הכלכלה ואת המימון הציבורי על פסים בני-קיימא, כפי שעולה מניתוח של כל המלצות הבנק העולמי המפרטות סדרי עדיפויות, כגון הפחתת ההגבלות על אזור C ורפורמות במגזר הציבורי ברש"פ.

לפי הדוח, ביכולתה של הרש"פ לבצע רפורמות ארוכות טווח ויסודיות יותר כדי להגדיל את גביית ההכנסות ולהקטין הוצאות, בדגש על הפיכת מערכות השכר והפנסיה של עובדי ממשלה להוגנות כלפי שאר הציבור. ניתן לעשות זאת בלי להוריד את איכות השירותים או לפגוע בחלשים ביותר. דרושות גם פעולות להגברת התחרות ויצירת מקומות עבודה. למרות התקדמות בשנים האחרונות, עדיין מדורגים השטחים הפלשתינים במקום ה-129 מתוך 189 מדינות בדוח הבנק העולמי "עושים עסקים 2016".

הדוח קובע אף כי ביכולתה של ממשלת ישראל להקל את הלחץ של הקיפאון הכלכלי. ההגבלות הישראליות ממשיכות להיות החסם הראשי המונע תחרות כלכלית פלשתינית ודחפו את ההשקעה הפרטית לרמות מהנמוכות בעולם. בין ההגבלות מציין הדוח במיוחד את אלה המוטלות על אזור C, שהסרתם הייתה יכולה להגדיל את התמ"ג הפלשתיני ב-35% ולהוביל לגידול דומה בתעסוקה. הפסדי התמ"ג בעזה מאז הסגר ב-2007 הם למעלה מ-50%.