השוטר לשעבר שי אלגרבלי ירצה תשעה חודשי מאסר בשל מעשים מגונים והטרדה מינית שביצע בנערה בת 17 ששהתה בתחנת מודיעין, בה שירת. כך קבע (יום א', 25.9.16) סגן נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון,
אברהם הימן.
המתלוננת שהתה בתחנה במסגרת פרויקט לימודי, אלגרבלי הפנה אליה הצעות ואמירות בעלות אופי מיני ואף נגע באיבריה המוצנעים. הוא כפר באישומים נגדו, אך הימן קבע שהוא מאמין לחלוטין לנערה, בעוד עדותו של אלגרבלי הייתה חסרת אמינות ואף שקרית. לצד זאת, אמר הימן בפסק הדין, נוספו "חיזוקים למכביר" התומכים בגרסתה של הנערה.
בגזר הדין אומר הימן: "המתלוננת, נערה צעירה, ילדה שתפיסת עולמה הפנימי בתחום המין היא תפיסה תמימה כשל בני או בנות גילה, חוותה מצוקה קשה ביותר, עת מצאה שאדם מבוגר, שוטר מוערך ואהוד בתחנה, בחר לפגוע בה בביצוע עבירות מין. מתוך הניסיון המצטבר בתיקים אלה, עולה כי הפגיעה הינה קשה ביותר גם אם לכאורה המעשים שנעשו אינם ברף חומרה גבוה".
הימן מדגיש: "תפיסת 'הרף הנמוך' של המעשים אינה במקומה ויש לסלקה. יש להפנים כי כל פגיעה באוטונומיה של גוף האחר, במיוחד פגיעה מינית - תוצאתה קשה. הוא הדין גם במלל שיש בו אופי מיני לאדם אחר שאינו מעוניין בכך. מלל מיני מטריד, אינו אך הטרדה גרידא שניתן לסלקה אל הצד ולהתעלם ממנה. מלל זה, הינו פוגעני ביותר במיוחד בנסיבות של מצוקת הקורבן, הנובעת מיחסי מרות או מיחסים שאינם במישור אחד כמו במקרה שלנו".
לדברי הימן, "חומרת מעשי הנאשם במקרה שלפני עולה ומודגשת במיוחד משום היותו שוטר המבצע העבירות, בתחנת המשטרה, כשהוא בתפקיד כשוטר. יש לשים אל לב תוך הדגשה, עבירה שעובר שוטר במסגרת עבודתו כשוטר או כשהוא מזוהה כשוטר על-ידי הציבור, לעיתים גם אם אינו בתפקיד, נסיבות חמורות ביותר לכך". זאת, משום שהם גורמים לאובדן אמונו של הציבור במשטרה, מצב העלול להוביל לאנרכיה.
הימן מציין, כי "אין ספק כי משום מעשיו, התגלגל הנאשם מאיגרא רמה לבירה עמיקתא. אלא שאל לו לנאשם להלין אלא על עצמו. הוא במו ידיו ופיו, הביא על עצמו המצוקה הקשה העוברת עליו ועל בני משפחתו". לדבריו, הוא מרחם על אלגרבלי, ו"איני מתעלם מהמצוקה הקשה אליה נקלע הוא ובני משפחתו, אלא שחומרת מעשיו של הנאשם, חייבת להוביל לענישה מחמירה של מאסר בפועל".
לבסוף אומר הימן, כי אין ללמוד ממקרהו של הסמפכ"ל לשעבר, נסים מור, בעניינו הסתפקה המדינה בבקשת עבודות שירות, באומרו שמעשיו של אלגרבלי היו חמורים בהרבה משל מור. זאת ועוד: בעוד מור הודה במעשיו, "לאורך כל המשפט לא נטל הנאשם אחריות למעשיו, ההפך: מצא להטיל רפש במתלוננת, הצעירה והאומללה, אשר נאלצה לחוות המעשים המיניים החמורים שעשה בה הנאשם פעם נוספת מעל דוכן העדים, בשאלות רבות וקשות שהופנו אליה בעת מתן עדותה".
אלגרבלי גם חויב לפצות את הנערה ב-15,000 שקל. עיכוב המאסר בוצע כדי לאפשר לו לערער. את המדינה ייצגה עו"ד שקד דהן, ואת אלגרבלי - עוה"ד אבי איטמ ושמעון פרנקו.