12% מראשי הרשויות המקומיות ו-39% מסגניהם לא הגישו הצהרות הון בתחילת כהונתם, ורוב מי שהגישו אותן - לא עשו זאת במועד הקבוע בחוק. חלק ניכר מהם גם לא הגישו הצהרות עם סיום כהונתם. כך מגלה (יום ג', 22.11.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח השנתי שלו על השלטון המקומי.

משרד הפנים לא גיבש הנחיות לפרסום ההצהרות, וחמש שנים לאחר שנדרש בידי הכנסת לקבוע נהלים לטיפול במי שלא יגישו אותן - לא עשה זאת. במשך ארבע שנים התקיימו במשרד הפנים דיונים רבים והוצעו הצעות שונות לנקיטה בצעדים כאלה, והושמעו התראות מצד השופטת המופקדת על הנושא - אך ללא הועיל.

בשנתיים שעברו ממועד פרסום הקוד האתי לראשי הרשויות לא פעל מרכז השלטון המקומי להטמעתו בקרב ראשי הרשויות המקומיות. עקב כך לא היה ניתן להכריז על הקוד האתי כמחייב במועד שנקבע, והיה צורך לדחות זאת בשנתיים. במשך חמש שנים לא עשה משרד הפנים דבר לקידום המתווה. לכן עדיין לא ניתן למתווה מעמד רשמי, וממילא טרם הוקמו הוועדות שתוכננו לקום מכוחו, ולא נעשו פעולות ליישומו ולטיפול בעבירות אתיקה של נבחרים.

הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, בראשותה של דינה זילבר, אינה מבצעת מעקב מרוכז ושיטתי אחר הטיפול בפניות של גורמים המעוניינים לקבל חוות דעת בעניין חשש לניגוד עניינים של נבחרי ציבור. התוצאה היא עיכוב בטיפול ברוב הפניות המגיעות אליה; ומדובר ב-14 פניות בלבד בשנים 2015-2013. בשל כך, ממשיכים נבחרי ציבור לפעול למרות שייתכן שהם מצויים בניגוד עניינים.

מנתוני דוחות הביקורת לשנת 2014 של הרשויות המקומיות עולה, כי חובותיהם של 100 חברי מועצה ב-27 רשויות מקומיות לא שולם, אף לא חלקית, עד למועד עריכת הדוחות, ולא ננקטו אמצעים לגביית חובם של כחצי מחייבים אלה. בחלק מהסדרי התשלומים שקבעו הרשויות לפירעון חובות חברי המועצה, נקבעה פריסת תשלומים שעתידה להימשך הרבה יותר זמן מהקבוע בחוק. היו מקרים שבהם לא עמדו החייבים בהסדרים לפירעון החוב. משנת 2014 הופסקה כהונתם של עשרה חברי מועצה בלבד שלא פרעו את חובותיהם.

שפירא ממליץ שמשרד הפנים יבחן את האפשרות לפרסם באתר האינטרנט שלו את שמותיהם של הנבחרים שלא הגישו הצהרות הון, ואומר שעליו לגבש צעדים של ממש נגדם, הן במישור המינהלי והן במישור הפלילי. על המשרד גם לאמץ בהקדם את המתווה האתי לנבחרים ברשויות, ולמנוע ממי שחייבים כספים לרשויות לכהן בהן. הרשויות מצידן צריכות לגבות את החובות ולמנוע כהונה של חייבים.

בינתיים, שפירא מפרסם את שמותיהם של ראשי הרשויות שלא הגישו הצהרות הון גם לאחר תזכורות ממשרדו: חאלד אגבארייה, אום אל-פחם; דוד יוסף, אור יהודה; עבאס תיתי, בענה; מאיר רובינשטיין, ביתר עילית; סלמאן עאמר, ג'וליס; שימי אליאל, כוכב יאיר; סויד סויד, פקיעין; שלום בן-משה, ראש העין; ואמין ענבתאוי, שפרעם.

אין נוהל מסודר לנסיעות לחו"ל

עוד בדק שפירא נסיעות לחו"ל ומצא, כי משרד הפנים לא קבע עבור הרשויות המקומיות נהלים המפרטים את שלבי הטיפול בנסיעות אלו. ב-79 (37%) מהרשויות המקומיות שענו על שאלון המבקר, נסעו לחו"ל נבחרי ציבור ועובדים בלא שהיה לרשות המקומית נוהל מוסדר בעניין נסיעות לחו"ל, ובהן עיריות הרצליה, נהריה, ראשון לציון ורמת גן.

ראשי עיריות בת ים, ראשון לציון ותל אביב (יוסי בכר, דב צור ורון חולדאי) לא הודיעו למליאת מועצת הרשות המקומית על נסיעותיהם לחו"ל בתפקיד. ראשי עיריות נהריה ונתניה (ג'קי סבג ומרים פיירברג) הביאו לאישור מליאת המועצה רק חלק מנסיעותיהם לחו"ל בתפקיד; ראש עיריית חיפה (יונה יהב) הסתפק במסירת הודעה למליאת המועצה על מועדי נסיעותיו לחו"ל בתפקיד ועל יעדיהן ולא ביקש את אישורה לנסיעה.

עיריית רמת גן מימנה לעובדיה ביקורים מקצועיים והשתלמויות במדינות רחוקות לתקופות קצרות, הכרוכים בעלויות טיסה גבוהות, בלי שבחנה את נחיצות הנסיעה ואת התועלת שאפשר להפיק ממנה. עיריות בית שאן, בת ים, חולון, נהריה, קריית גת, רמת גן, מועצת תמר ומועצת נאות חובב לא בחנו אם נוכחותם במשלחת של כל עובדי הרשות המקומית הטסים לחו"ל בתפקיד אכן נחוצה, ואם ניתן לצמצם את גודל המשלחות ולשנות את הרכבן, ואף לא בחנו את השפעת גודל המשלחת על העלות הכוללת של הנסיעה.

רשויות מקומיות אינן נועצות ביועציהן המשפטיים כדי לוודא שקבלת מימון מגורם חיצוני לנסיעות לחו"ל בתפקיד אינה מעוררת חשש לניגוד עניינים. הדברים אמורים, למשל, בנסיעותיו של ראש המועצה האזורית הגליל התחתון לחו"ל במימון ארגון חינוכי עולמי, ובנסיעותיה של מנהלת אגף בעיריית חיפה במימון חלקי של הגורמים המארגנים.