"צדק הוא מושג קשה", אמרה לילך כץ מהפרקליטות, בדיון על סמי האונס בוועדה למאבק בסמים. יושב-ראש הוועדה ח"כ
תמר זנדברג: "הדיון אינו על שימוש בסמים. הנזק של סם אונס אינו נובע מהסם עצמו, אלא מכך שהוא מוחדר למישהו במעשה כפייה ורמייה, שלרוב מגיע לאלימות מינית חמורה. הנושא תפס כיוון בשיח הציבורי, שלא התפלאתי עליו, אבל הוא לא נכון. אנחנו לא משטרת מוסר ולא באים לבדוק ולחלק ציונים על התנהגות במועדונים ולא אומרים לאף אחד איך לבלות בלילות. אבל הפער בין זה למעשים פליליים, שבקצה השרשרת שלהם יש אונס שמחריב חיים של אנשים, בדרך כלל נשים, אוונס שמבוצע באמצעות סמים שמוחדרים ללא הסכמת הקורבן, בין זה לחיי לילה אין דבר וחצי דבר. יש תת-דיווח גדול בתלונות. רק מעטות מתלוננות, ובסוף גם התלונות האלה אינן מגיעות לכתבי אישום".
כתבת גל"ץ,
הדס שטייף: "לא התקדמנו באמת. יש כאן משהו סופר בעייתי עם סממנים ברורים, ועדיין מחפשים את כל הסיבות והתירוצים לא להביא צדק. בואו נחשוב איך מוצאים משהו לתת לבנות שלא מתלוננות תחושה שאם הן תתלוננה יעשו את המקסימום להעניש את הפושעים. הנשים אומרות - אומרים לנו שזה היה בהסכמה ואת לא זוכרת כלום. הסממנים זועקים לשמיים והנפגעות נזקקות לטיפולים פסיכולוגיים שנים".
חגי ברוש, הרשות הלאומית למלחמה בסמים: "יצאנו לקמפיין בעקבות פניית הקהילה הלהט"בית. המערכה היא על השדה שבו הצייד פועל. אם מישהו בשדה הזה מקפיד, לצייד קשה יותר. יש מועדונים שגם כשפונות נשים ומתריעות על התנהגות בעייתית של מישהו, המאבטחים לא עושים דבר. מניעה היא אפקטיבית כשיש בסוף השרשרת אכיפה החלטית. חשוב שהמועדונים יהיו מקוטלגים על-פי מידת שיתוף הפעולה שלהם, והמשטרה תתייחס בהתאם. מועדון שיש עליו ריבוי תלונות צריך להיות בפיקוח הדוק של המשטרה".
עו"ד עירית בוטון אלוני, מרכז נגה לנפגעי עבירה: "גיל הנפגעות הפונות נע מגיל 16 ועד 50. מבין מאות נפגעות אלימות מינית שפונות אלינו בשנה, עשרות נפגעו בהשפעת סמים. מאוד בולט הקושי להשיג ראיות. הכל חוזר אליהן בפלש -בקים. הן נזכרות בפרטים מסוימים אבל קשה לקבל את הסיפור המלא. אין התייחסות למצבן הנפשי. בשבוע שעבר טיפלנו בבחורה שנחטפה וסוממה באוסטרליה על-ידי תייר יפני. עירבנו את האינטרפול".
זנדברג: "לפני 8 שנים גורמי המקצוע אמרו שאין דבר כזה סם אונס. היום כבר מכירים בתופעה, אבל המערכת עדיין אינה יודעת איך להתמודד. יש מדינות שהצליחו יותר במאבק הזה".
מיקי אריאלי, משרד הבריאות: "יש בשוק כמויות גדולות. כל מיני סוגים של דברים. הקלות של הברחת החומרים לארץ גדולה. אפשר למצוא עצות כאלה באינטרנט. 'תקני GBL נשים בחבילות שכתוב עליהן תוספי תזונה'. המכס בודק אולי אחוז אחד. יש בשימוש גם תרופת הרדמה לשימוש וטרינרי, שאמרו לי בפירוש וטרינרים שיש להם כמויות ואיש לא יודע כמה".
לילך כץ, הפרקליטות: "לבית המשפט אני צריכה לבוא עם ראיות. היה לנו מקרה ששלחנו דגימת שיער, שזו בדיקה שמאפשרת גילוי סם אונס גם כמה ימים לאחר האירוע. הייתה תקווה גדולה לתוצאה חיובית והגיעה תוצאה לא חד-משמעית. צריך להזהיר את עצמנו שגם בדיקת השיער לא תמיד נותנת תשובה. אם המותקפת לקחה כדורים נוגדי חרדה, זה משבש את התמונה".
יו"ר הוועדה: "כל הזמן מסבירים לי למה לא מצליחים להגיש כתבי אישום. אני רוצה לשמוע מה כן אפשר לעשות".
נצ"מ עופר מועלם, נציג המשטרה: "צריך להשקיע במודיעין. אנחנו מכניסים סוכנים. גם סוגרים מועדונים ומטילים עליהם תנאי רישוי שיחייבו שומרים ליד תאי השירותים. בעקבות תלונות על אונס ניקח מצלמות. אנחנו גם הולכים לבתי ספר להסביר איך להימנע מלהגיע למצבים כאלה".
משרד הבריאות: "מספר החומרים שאפשר להשתמש בהם כסם אונס גדול. יש ביניהם סמים חדשים שאנחנו לא מכירים והם נמצאו בתפיסות במכס. יש עשרות חומרים שלא כלולים בפקודה".
