עד שנה לקביעת מחירי תשתיות הוט ובזק

ועדת הכלכלה המשיכה (יום א', 4.12.16) לדון בפרק התקשורת מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ל-2017-2018 ("חוק ההסדרים"), ועסקה ברפורמה להגברת התחרות בשוק התקשורת הקווית. לפיהם החברות בזק והוט יחויבו לאפשר לחברות תקשורת מתחרות לעשות שימוש בתשתיות שלהן. במהלך הדיון היום אישרה הוועדה את הסעיפים המבקשים להקל על חברות התקשורת לפרוס תשתית, כך שיוכלו לעשות זאת בהליך של פטור מהיתר בנייה למתקני התקשורת התת-קרקעיים, עם זאת טרם אישרה את הסעיפים העיקריים של הרפורמה בשל המחלוקת באשר למנגנון קביעת המחיר שתשלם הוט עבור השימוש בתשתית של בזק.

בפתח הישיבה אמר היו"ר איתן כבל כי הוא נחוש להעביר את הרפורמה, שכן היא טובה, חשובה וצרכנית. הוא אף התייחס ללחצים המופעלים "מכל הכיוונים, מארה"ב הרחוקה ועד לכאן, ואף אחד הוא לא צדיק ודואג לציבור. שום לחץ לא ישפיע עלי, לא מבזק ולט מהוט, ויש סף מסוים שהלחצים האלה מקבלים ממני את התוצאה ההפוכה. אנחנו חברי הכנסת יש לנו חובה אחת - והיא לציבור. אני, מראשי האופוזיציה, פתאום מוצא עצמי נלחם בממשלה שהיא זו שהעבירה את הצעת החוק בקריאה ראשונה. אני לא אכופף בשום אופן את הליבה של הרפורמה. אני מנסה למצוא איזונים, אבל בשום פנים ואופן הם לא יבואו על חשבון הכוונה שאנחנו רוצים להוציא מהחוק", אמר.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אמר כי זה לא סוד שיש מחלוקת מקצועית עם משרד האוצר על סעיפי הרפורמה: "אני מצטער להשבית שמחות ורוצה להציג תמונה מאוד לא טובה של שוק התשתיות כמו שאני רואה אותו. תשתית התקשורת היא התשתית הלאומית השנייה בחשיבותה, אחרי רשת החשמל, אבל בשונה מכל התשתיות האחרות היא נבנית על-ידי השוק הפרטי ומוחזקת בידיים של כמה בעלי חברות שברצותם יכולים לשדרג וברצותם יכולים לא לשדרג. כרגולטור אנחנו במצב עדין צריך להשאיר להם תמריץ להשקיע. זה נכון שתחרות זה אחד הכלים החזקים לעשות את זה, אבל לא תמיד. מעבודות שעשו בתוך משרד התקשורת, כנראה בסוף 2017 צרכני מדינת ישראל יתחילו לחוות קשיים בגלישה הסלולרית. יש עומס אדיר של דאטה על הרשתות, והחברות מצמצמות השקעות בגלל מצבן הכספי ואנחנו בפיגור של שנתיים שלוש אחרי העולם בדור 4. בתשתית הנייחת הייתה כוונה טובה של הממשלה לפני 5-6 שנים להקים חברה מתחרה לבזק, שהייתה אמורה לתת בוסט לתחרות על התשתיות, בפועל נעשתה רק חצי עבודה על רשת בזק. חייבים לסגור את הפער בסיבים אופטיים. סלקום ופרטנר יעשו את זה באזורי הביקוש וזה בסדר. אבל אני כרגולטור צריך לדאוג שעד 2020 הרשתות יהיו ערוכות לקלוט את היקף הטכנולוגיה המתבקשת. כרגע אין לנו את זה ביד ויש רק שתי חברות שיכולות לעשות את השדרוג הזה. אנחנו יכולים לעשות רפורמות צרכניות עד אין קץ וזה נהדר, אבל הוועדה צריכה לתת דעתה איך גורמים לשתי החברות, שהן דואופול (הוט ובזק), לפרוס סיבים אופטיים גם בפריפריה. חלק מהסיבה שהתנגדנו לרפורמה, ועכשיו מדברים על דחייה, נועדה לאפשר להוט להיכנס בצורה אינטנסיבת להשקעה בעולם הסיבים. אין לנו התנגדות שתיכנס לקנים של בזק איפה שזה ניתן. אם רוצים שכולם יכנסו לכולם זה מחייב את המשרד להסדרה כוללת שצריך לפתוח מחדש. צריך לבדוק אם יש מקום בקנה לכל 4 החברות, ואם אין מקום פיזי למי נותנים עדיפות?".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שאל את המנכ"ל פילבר מדוע הוא נזכר להגיד את כל זה ביום האחרון לחקיקה. "אני לא שמעתי את מה שאתה אומר עד היום, וביום האחרון לחקיקה אתה מסביר לנו למה אי-אפשר לפתוח את התחרות, איפה היית? אנחנו סוברנים לקבל החלטות ולא שמעתי את הטיעונים האלה לפני שבועיים", אמר ח"כ פולקמן.

פילבר הוסיף: "הגענו להבנה שההסדרה על חברות התשתית (הוט ובזק) תידחה ב-9 חודשים, כדי לאפשר לנו זמן לבצע הסדרה חדשה. אנחנו צריכים לצאת להסדרה חדשה שמחייבת אותנו להכניס 4 חברות לקנים, וצריך זמן להסדיר את זה ולקבוע מחירי שוק לחברות בעלות תשתית". היו"ר כבל אמר: "מה שמבקש פילבר, מעבר ל-9 חודשים, הוא תמחור אחר להוט". פילבר אמר בתגובה כי הוא מציע לתת לחברות לנהל בניהן משא-ומתן במשך חצי שנה, ואם הן לא תגענה למחיר מוסכם המשרד יתערב. רכז תקשורת באגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, אמר כי האוצר מסכים לדחייה של 9 חודשים, אבל לב הוויכוח עם משרד התקשורת הוא סוגיית המחיר. סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, אמרה כי המחיר צריך להיות ברור, אחרת החברות לא יכנסו לתשתית ולא תהיה תחרות.
היו"ר כבל התייחס לדברים ואמר: "קצה נפשי מהדאגה לציבור, הוא כבל לא יכול להתמודד עם כל הטוב הזה שכולם מנסים להרעיף עליו. בזק לא רוצה שאף אחד ירכב עליה. היא לא רוצה תחרות, ואם היא רוצה היא אומרת שהיא רוצה את זה במחיר מיוחד. אנחנו חוששים שהמחיר הזה בסוף יפרק את התחרות. מצד שני, יש את הצדיקים השניים, הוט, שרוצה מסלול ירוק כאילו אין בזק והיא לא השקיעה כספים". הוא הוסיף כי יהיה מוכן לדחות את שיתוף התשתיות בין בזק להוט ב-9 חודשים, אבל לא יום אחד יותר: "מה שמטריד אותי זה ש-9 החודשים יחלפו ונתכנס לדון בהארכה, ואז יהיה בג"ץ וכולנו נחכה לו. אני לא מוכן לדבר יותר על החברות, הגיע הזמן שנתחיל לדבר על טובת הציבור. אם הולכים על דחייה של 9 חודשים אני רוצה שיהיה ברור שלא יהיו דחיות נוספות ולא יהיו מחירים שיפגעו בתחרות".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי המטרה היא שהתחרות תקרה ושהיא תהיה אפקטיבית. היא הוסיפה כי גם בפריפריה מגיע לאנשים שתהיה תחרות על התשתיות ודרשה התייחסות של משרד התקשורת באשר לפטור שניתן להוט מהפריסה האוניברסלית. המנכ"ל פילבר אמר: "אפשרנו להוט לוותר על השקעה באזורים לא רלוונטיים, בתנאי שייקחו את הכסף וישקיעו בשדרוג תשתיות במרכז". ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הוסיפה כי ב-48 השעות האחרונות היו הרבה דיונים מחוץ לחדר, ונדמה שהסכמה לא תהיה פה. לדבריה, "בלי רפורמה לא יהיה שיפור ושדרוג של התשתיות".

סמנכ"ל הרגולציה של בזק, שרון פליישר בן יהודה, אמרה כי משרד התקשורת קיבל סמכות לקבוע מחיר לחברות חסרות תשתית, ולא לחברות בעלות תשתית (הוט). "לא יכול להיות שזה יהיה גם המחיר לחברה שיש לה תשתית והיא רוצה לקחת מבזק תשתית איפה שלא בא לה לפרוס בעצמה, במקרה כזה התשלום צריך להיות שונה. אם הוט יודעת שזה התשלום שיהיה בסוף היא לעולם לא תגיע אתנו להסכמה מרצון". היו"ר כבל הבהיר כי חרב התשלום הרטרואקטיבי תהיה גם מעל ראשה של הוט, כך שלא ישתלם גם לה למשוך את ההליך. "נעשה הכל שאיש לא יהיה מרוצה חוץ מהצרכן", אמר. סמנכ"ל הרגולציה של הוט, מיכל פליישר, אמרה כי אם חברה משתמשת בצינור של חברה אחרת היא צריכה לשלם מחיר הוגן, של החזר עלויות פלוס רווח סביר.

בשלב זה הכריז היו"ר כבל על הפסקה בדיון, ושלח את הצדדים לנסח הצעה שתקבע את ההסדר לקביעת המחיר החדש בין הוט לבזק, וההתחשבנות הרטרואקטיבית בין החברות מיום כניסת הרפורמה לתוקף, ה-1 באוקטובר 2017, ועד למועד שבו יקבע המחיר החדש. עם זאת לאחר למעלה מחצי שעה חודשה הישיבה ללא הסכמה הין משרדי האוצר והתקשורת באשר למנגנון שקיבע את המחיר. בין הצדדים הוסכם כי משרד התקשורת צריך לצאת לשימוע באשר למחיר, עד ה-1 ביולי 2017 ולסיימו תוך שנה. היו"ר כבל מתח ביקורת על חוסר האמון בין המשרדים ואמר כי הוא רוצה להביא מתווה ברור וסגור, כדי למנוע פגיעה בתחרות ובשוק התקשורת. "אם המשרדים לא יצליחו להגיע להבנות בניהם זה יפגע בתחרות ובצרכן", אמר. היו"ר כבל סיכם ודרש מהצדדים להגיע להסכמה בעניין עד ליום שלישי הקרוב, והודיע כי אם הם לא יצליחו לעשות זאת אז הוא והוועדה יקבעו את ההסדר.