ממוצע הציונים בישראל במבחני פיזה 2015 נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחד משלושת תחומי האוריינות - מדעים, קריאה ומתמטיקה. באוריינות מדעים הציון הממוצע של ישראל הוא 467 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-40 מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר. באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 479 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-37 מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר. ואילו באוריינות מתמטית הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות לעומת 490 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-39 מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר - כך על-פי ממצאים ראשוניים מהמחקר הבינלאומי פיזה 2015 שמציגה (יום ג', 6.12.16) הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה).

במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרס 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'.

עוד עולה מנתונים כי בכל תחומי האוריינות פיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם, והגדול ביותר מבין מדינות ה-OECD.

שיעור התלמידים המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד דומה לזה שבממוצע ה-OECD, ואילו שיעור התלמידים המתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד גדול פי 1.5 מזה שבממוצע ה-OECD.

ההישגים במחקר פיזה 2015 אינם שונים במובהק מאלה שהתקבלו ב-2012 בשלושת תחומי האוריינות. בין 2006 ל-2015 חל שיפור קטן של 13 נקודות באוריינות מדעים (מ-454 נק' ב-2006 ל-467 נק' ב-2015), שיפור גדול של 40 נקודות באוריינות קריאה (מ-439 נק' ב-2006 ל-479 נק' ב-2015) ושיפור מתון של 28 נקודות באוריינות מתמטיקה (מ-442 נק' ב-2006 ל-470 נק' ב-2015).

לעומת זאת, בין 2012 ל-2015 לא היה שינוי מובהק סטטיסטית בשלושת התחומים: באוריינות מדעים (ירידה לא מובהקת של 3 נק', מ-470 נק' ב-2012 ל-467 נק' ב-2015), באוריינות קריאה (ירידה לא מובהקת של 7 נק', מ-486 נק' ב-2012 ל-479 נק' ב-2015), ובאוריינות מתמטיקה (עלייה לא מובהקת של 4 נק', מ-466 נק' ב-2012 ל-470 נק' ב-2015).

פערים בהישגים על-רקע חברתי-תרבותי-כלכלי

בכל תחומי האוריינות נרשמו פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית, לטובת דוברי העברית. הפער בציון הממוצע בין דוברי העברית לדוברי הערבית הוא: 87 נקודות באוריינות מדעים, 116 נקודות באוריינות קריאה, ו-104 נקודות באוריינות מתמטיקה.

בכל תחומי האוריינות נרשמו פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפער בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ-90 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-25 נקודות בקרב דוברי ערבית.

הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית נותרים משמעותיים גם כאשר משווים תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי דומה.

בקרב דוברי עברית הייתה עלייה בהישגים בין מחזורי פיזה 2006 עד 2012, אך עלייה זו לא נמשכה במחזור פיזה 2015. כבר ב-2012 דוברי העברית הגיעו בממוצע להישגים גבוהים מממוצע ה-OECD באוריינות קריאה (510 נק' בישראל לעומת 496 נק' ב-OECD), הישג שנשמר גם ב-2015 (507 נק' בישראל לעומת 493 נק' ב-OECD).

בקרב דוברי ערבית נראית מגמה לא עקבית בין 2006 ל-2015 - בשני התחומים, קריאה ומתמטיקה, חלה עלייה מתונה של 19 נקודות (מ-372 נק' ל-391 נק'), ובמדעים לא נרשם שינוי של ממש (מ-403 נק' ל-401 נק', ירידה לא מובהקת של 2 נק').

ללא שינוי ניכר בשיעור המצטיינים

כאשר בוחנים את שיעורי המצטיינים והמתקשים לאורך השנים בכל מגזר שפה בנפרד, ניתן לראות שבקרב דוברי עברית חל שיפור- גידול בשיעור המצטיינים לצד צמצום שיעור המתקשים. באוריינות מדעים נרשמה עלייה של 2% בשיעור המצטיינים וירידה של 8% בשיעור המתקשים, באוריינות קריאה נרשמה עלייה של 6% בשיעור המצטיינים וירידה של 16% בשיעור המתקשים, ובאוריינות מתמטיקה נרשמה עלייה של 5% בשיעור המצטיינים וירידה של 13% בשיעור המתקשים.

בקרב דוברי ערבית, לעומת זאת, לא נראה שיפור דומה. למעט ירידה קלה של כ-5% בשיעור המתקשים בקריאה ובמתמטיקה, לא נרשם שינוי של ממש בין מחזורי פיזה 2006 ו-2015 בשיעורי המצטיינים והמתקשים. בקרב דוברי הערבית שיעורי המצטיינים הם אפסיים בכל השנים.

כאשר משווים את שיעורי המצטיינים והמתקשים במחזור הנוכחי בהשוואה למחזור פיזה הקודם 2012, נראה כי לא היה שינוי ניכר הן בשיעור המצטיינים והן בשיעור המתקשים, בכלל ישראל ובשני מגזרי השפה, למעט עלייה של 7% בשיעור המתקשים בקריאה בקרב דוברי הערבית.

שר החינוך נפתלי בנט: ״תוצאות המבחנים מדגישות את הצורך בצמצום הפערים בחינוך בישראל. המבחן שהתקיים חודשים ספורים טרם כניסתי לתפקיד שר החינוך מציג תמונה הדורשת שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים ובצמצום הפערים בין חזקים לחלשים. עם כניסתי לתפקיד, קיבלתי החלטה להשקיע את מירב המשאבים בחיזוק לימודי המתמטיקה ובשיפור יכולת ההוראה בישראל. תוצאות מבחני המיצב שפורסמו בחודש שעבר מעידות כי לראשונה אנו מזהים צמצום פערים בחינוך. אולם הדרך עוד ארוכה ועבודה רבה לפנינו. נמשיך להשקיע בכך כל שניתן כדי שילדים באופקים, רהט יקבלו הזדמנות שווה לאלו ברמת השרון״.