הקרן הקיימת לישראל צברה בשנים 2014-2008 עודפים של 4.5 מיליארד שקל - חושף (יום ד', 18.1.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח ראשון על הקרן הקיימת. הדוח מגלה, שקק"ל היא אולי הגוף הציבורי העשיר ביותר בישראל, והיא בין היתר גם משקיע גדול בבורסה. זו הפעם הראשונה שהתוצאות הכספיות של קק"ל ודרכי ניהול הכספים וההשקעות שלה נחשפים בפומבי - והתמונה קשה.

הכנסות קק"ל הגיעו באותן שנים ל-10.5 מיליארד שקל. המקור העיקרי הוא מכירת קרקעות שבבעלות קק"ל, המנוהלות על-ידי רשות מקרקעי ישראל - 8 מיליארד שקל, וזאת לאחר שרמ"י ניכתה דמי ניהול. ההכנסות היו כמעט כפולות מהתחזית של קק"ל, שסברה שתקבל רק 4.15 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית, כנראה, היא העלייה החדה במחירי המגרשים. בבעלות קק"ל 2.5 מיליון דונם, 12% מקרקעות המדינה, והם מנוהלים על-ידי רמ"י.

מקורות ההכנסה האחרים היו תרומות ב-820 מיליון שקל, הכנסות משותפים בפרויקטים שונים ב-750 מיליון שקל והכנסות מניירות ערך בבורסה ב-900 מיליון שקל הוצאות קק"ל היו נמוכות בהרבה מההכנסות, והגיעו באותה תקופה ל-6 מיליארד שקל, בעיקר הפעלת מינהל פיתוח הקרקעות, שהשקיע 3.5 מיליארד שקל בפיתוח קרקעות, ייעור ומפעלים שונים. כך נוצר עודף של 4.55 מיליארד שקל.

מה עשו עם העודפים? קק"ל השקיעה 2.2 מיליארד שקל בקרן הפנסיה של 900 עובדיה. העניין תמוה: האם עד לשנים האחרונות לא הייתה לעובדים פנסיה ראויה? המבקר אינו עונה של שאלה זו. מכאן עולה, שהיא הפרישה בממוצע 2.45 מיליון שקל לכל עובד.

אחרי ההפרשות לפנסיה, נשאר עודף של 2 מיליארד שקל. הוא הושקע, לא בבת אחת, אלא במשך השנים, בבורסה. ההשקעות היו טובות והניבו כאמור רווח מצטבר של כ-900 מיליון שקל. קק"ל מחזיקה סכום זה בקופתה. בסוף 2015 היו לקק"ל ניירות ערך בורסאיים בסך 2.1 מיליארד שקל. אין פירוט במה השקיעה את הכסף.

לא משקיעים בפיתוח

לקרן הקיימת אסור, על-פי התקנון, לחלק רווחים. לכן היא לא מעבירה כספים להסתדרות הציונית העולמית, שהיא הבעלים העיקרי. אבל מדוע קק"ל לא משתמשת בעודפים לפיתוח והשקעות? המבקר מצא שבשנים האמורות, רק 33% מהכנסות קק"ל הושקעו בפיתוח שנעשה על-ידי מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק), המעסיק 600 מ-900 עובדי הקרן. דירקטוריון קק"ל החליט באחרונה "לקיים דיון יסודי בנושא".

קק"ל מימנה או סייעה לממן בשנים שנסקרו כ-900 פרויקטים בתחומים שונים, ובראשם ייעור על כל צורותיו. רוב הבקשות מוגשות על-ידי רשויות מקומיות. ההשקעה המשותפת כולם הגיעה ל-2.3 מיליארד שקל, מתוך זה מיליארד שקל סיוע של קק"ל, והיתרה של הרשויות והיזמים האחרים.

כל בקשה עוברת בדיקה של חמישה גופים: ועדת פרויקטים עליונה, הנהלה, ועדות כספים של הדירקטוריון ושל ההסתדרות הציונית, ולבסוף דירקטוריון הקרן הקיימת. נמצאו 11 מקרים שבהם לא הודיעה קק"ל לגופים הנוגעים בדבר שהבקשות אושרו.

לכאורה, הכל טוב ויופה, אבל מבקר המדינה מצא ליקויי חמורים בקבלת ההחלטות על ההשקעות:

• אין פיקוח ומעורבות של הממשלה. ב-1970 הוקמה "מועצת פיתוח" בת 12 חברים, שישה לקק"ל וששה לממשלה, שצריכה החליט על תוכניות הפיתוח וההשקעות. בפועל, המועצה קיימת רק על הנייר, היא לא התכנסה כבר 40 שנה, הממשלה אינה מגלה עניין בנושא וקק"ל עושה כרצונה.

• יש אומנם ועדות וגופים, אבל הדיונים הם לעיתים שטחיים מאוד. בפברואר 2014, לדוגמה, דנה ועדת הפרויקטים העליונה בישיבה אחת ב-148 פרויקטים, אולי דקה וחצי לכל פרויקט.

• מי שהחליט בפועל במקרים רבים היו היו"רים - אפי שטנצלר (העבודה) ואלי אפללו (ליכוד). לדוגמא: יום אחד סייר שטנצלר בזכרון יעקב, והחליט על דעת עצמו שקק"ל תשקיע 4 מיליון שקל בפארק. פעם אחרת סייר באור יהודה, והתחייב על דעת עצמו שקק"ל תשקיע 7 מיליון שקל בגן וספורטק. במקרים אלו ואחרים אישרו מוסדות קק"ל לאחר מעשה את ההתחייבויות הלא-מוסמכות של היו"ר.

לדברי שפירא, "החלטות על הוצאת כספים התקבלו ללא אמות מידה והנמקות, ללא תיעוד, על-פי רצונם של שני היושבי ראש. הדבר עלול להביא שימוש במשאבים לפי נטיית ליבם של שני היושבי ראש שהם מקבלי ההחלטות הראשיים". הגוף העליון המחליט על הוצאת כספים היא ועדת הפרויקטים העליונה. שפירא מצא שאין עליה ביקורת של ממש, וחבריה ובראשם שני היו"רים, עושים בעצם כרצונם. מבקרת הפנים של קק"ל לא הוציאה מעולם דוח בכתב על פעילות הוועדה.

שבילי אופניים ויהדות מרוקו

מהם הפרויקטים? דוח מבקר המדינה אינו נותן רשימה מלאה, אלא רק כמה רשימות חלקיות. הנה שורת פרויקטים גדולים לדוגמא.

• בית שמש - פארק ב-8 מיליון שקל.

• אור יהודה - "גן התשעה" ב-7 מיליון שקל.

• שמונה שבילי אופנים במקומות שונים - 5.5 מיליון שקל.

• תל אביב - גן טיפולי בבית החולים איכילוב ב-5.4 מיליון שקל.

• תל אביב - סיוע למכינה קדם-צבאית של קהילה רפורמית ב-5.1 מיליון שקל.

• נהריה - פארק אוסישקין: 5.3 מיליון שקל.

• פתח תקוה - כניסה לבית החולים בילינסון ב-5 מיליון שקל.

• ערד - שיפור מאגר ב-4.5 מיליון שקל.

• מרום הגליל - פארק ב-4.3 מיליון שקל.

• קריית מוצקין - פארק ב-4.3 מיליון שקל.

• שומרון - פארק ב-4.2 מיליון שקל.

• שדרות - מרכז שיקומי ב-2.5 מיליון שקל.

• עפולה - מרכז מורשת יהדות מרוקו: מיליון שקל.

קק"ל אמורה לעסוק בייעור ופעולות דומות. מרשימה חלקית זו עולה, שהיא סייעה לעיתים גם לפעולות וגופים שכלל אינם נוגעים לתחום הפעילות העיקרי שלה, כמו שבילי אופנים ומרכז למורשת יהודי מרוקו.

לפחות שתי החלטות על הוצאת סכומים גדולים מאוד התקבלו ללא דיון מסודר, ואושרו רק בדיעבד. בשנת 2015 אושר תקציב של 262 מיליון שקל, שבא לכסות התחייבויות של ראשי קק"ל לשורת פרויקטים. האישור היה, כמו במקרים קודמים, בדיעבד. שנה קודם לכן אושר תקציב של 80 מיליון שקל לסיוע ליישובי עוטף עזה עקב מבצע צוק איתן. גם כאן קודם התחייבו ואחר כך אישרו.

במאי 2014 סיכמו שרי הממשלה עם שטנצלר ואפללו, כי קק"ל תעביר בשנים הבאות 2.7 מיליארד שקל מתוך העודפים הגדולים שלה למטרות של פרויקטים לאומיים. סיכום זה לא יצא לפועל, ושפירא מסתפק בשתי מלים סתומות: "מסיבות שונות".