משרד האוצר חילק אשתקד בין משרדי הממשלה מיליארד שקל, שקק"ל העבירה אליו. בכך הפר האוצר לכאורה את ההסכם בין הממשלה לקק"ל, מנובמבר 2015. האוצר מבקש לחזור על התרגיל גם השנה. כך מגלה (יום ד', 19.1.17)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
ההסכם קבע, שקק"ל תעביר למדינה 2.19 מיליארד שקל - 1.19 מיליארד בשנת 2017, ועוד מיליארד שקל בשנת 2017. נקבע, שיוקם צוות משותף שיקבע אמות מידה לחלוקת הכספים ויקצה אותם לפרויקטים לאומיים, בפרט לבניית תשתית שתגדיל את הצע הדירות. עוד נקבע, ש-390 מיליון שקל מהסכום הכולל - 190 מיליון שקל אשתקד ו-200 מיליון שקל השנה - יוקצו לפרויקטים סביבתיים.
בפברואר 2015 בדק משרד המבקר מה קרה לכסף. ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, והחשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מסרו שהם כבר חילקו את הכסף בין משרדי הממשלה, למימון פעולות שונות הקשורות לתוכניות הפעולה של קק"ל - בלי צוות משותף. ההסבר שנתנו בכירי האוצר: כך נקבע בחוק התקציב לשנת 2016.
אלא שההסבר של לוי ועבאדי-בויאנג'ו תמוה. התקציב לשנת 2016 אושר בכנסת (כתקציב דו-שנתי) בדצמבר 2014. באותה עת לא היה הסכם עם קק:"ל על העברת כספים וחלוקתם. איש לא ידע כמה תתחייב קק"ל להעביר ומתי. לכל היותר אפשר היה להניח שקק"ל תעביר סכומי מסוימים, ולהכניס אותם במעין "סימן שאלה" בתקציב 2016.
אגף התקציבים אך הוסיף והודיע לשפירא, שהוא מקווה ש-800 מיליון שקל מתוך מיליארד שקל של 2017 יחולקו אף הם בצורה דומה. לא נמסר אם התקציב לשנה זו, שאושר לפני שלושה שבועות, קובע זאת. האוצר מסכים שיתרת הסכום, 390 מיליון שקל, תוקצה על-ידי הוועדה לפרויקטים סביבתיים. לא נאמר מיהם חברי הוועדה, והאם יושבים בה גם נציגי הקרן הקיימת.
שפירא גם מגלה פרטים מאחורי הקלעים על דיונים שנערכו בממשלה במהלך 2015. ב-7.10.15 החליטה הממשלה שקק"ל תעביר למדינה מיליארד שקל בשנת 2016, ועוד סכומים שגובהם לא נקבע, בשנים 2012-2017. הנוסחה קבעה שקק"ל תעביר למדינה את הכנסותיה ממכירת קרקעות (הנעשית על-ידי רמ"י), פחות הוצאות קק"ל ופחות סילוק חובות עבר של רמ"י לקק"ל.
שפירא טען בפני שר האוצר,
משה כחלון, ובכירי משרדי האוצר והמשפטים, שההצעה אינה קובעת אמות מידה לחלוקת הכסף. בעקבות זאת קיבלה הממשלה ב-4.11.15 החלטה חדשה: במקום סכומים לא ידועים בשנים 2021-2017, נקבע שקק"ל תעביר השנה למדינה מיליארד שקל. כן הוחלט לקבוע אמות מידה לחלוקת הכסף, התחייבות שכאמור לא קוימה.
התחייבות נוספות בהסכם נובמבר 2015, שלא קוימה, הייתה להקים צוות משותף שיבדוק האם וכמה חייבת רשות מקרקעי ישראל לקרן הקיימת. קק"ל דרשה 2.86 מיליארד שקל, ואחר כך עוד 3 מיליארד שקל. הובטח להקים צוות שידון בנושא; ככל הנראה אין צוות עד היום. מכל מקום, באמצע 2016, כאשר המבקר בדק את הנושא, הוא גילה שאין צוות ואין בדיקה.
