בג"ץ דן (יום ב', 23.1.17) בסוגיית התיקון לחוק העזר העירוני של עיריית תל אביב, המבקש להתיר את פתיחתם בשבת של 160 מרכזי קניות ומרכולים. המדינה ביקשה בדיון ארכה נוספת, ובית המשפט מתח ביקורת על הממשלה על שטרם החליטה, והחלטתו אמורה להימסר בהמשך.

הנשיאה מרים נאור אמרה בפתח הדיון: "קצרה יריעתי מלהבין את עמדת הממשלה. נכון שהממשלה בחרה לעסוק בסוגיית חוק העזר העירוני בתל אביב, אבל אין לה זמן לזה. אז אולי היא לא צריכה לעסוק בכך, זו הסמכות של שר הפנים. אל תזרו חול בעינינו, האיחוד עם בת ים אינו עניין של חצי שנה. החובה הראשונה של כל רשות היא לקבל החלטה. פשוט צריך להחליט. השאלה היא אם סביר שנושא כזה יוחזק ב'הולד' (השהיה) עד שיושלם תהליך איחוד של שנים, במקרה הטוב. בין החלטה להחלטה חולפים החיים עצמם. בשטח קיימת הפקרות (בנושא מסחר בשבת, ע.י.) ומקובל עליי שיש לשים לה קץ. ולכן חייבים לתת פסק דין בעניין".

כריכת ההחלטות

שופטי בג"ץ הקשו מאוד על המדינה, מדוע אין הממשלה מקבלת החלטה לגבי חוק העזר העירוני. נציג המדינה, עו"ד רן רוזנברג, אמר כי הממשלה מבקשת את השהות לבחון את התקדמות הליך האיחוד של תל אביב ובת ים. לדבריו, כעת היא רואה עצמה מבחינה ציבורית כמנועה מלקבל החלטה. נאור אמרה כי בית המשפט ממתין כבר כמעט שנה לתשובת המדינה. השופטת דפנה ברק-ארז אמרה כי התיקון לחוק העזר העירוני אינו בלתי הפיך, ולאחר האיחוד ניתן יהיה לשנותו. רוזנברג השיב כי עצם קבלת התיקון עשוי להשפיע על האיחוד בין הערים.

השופטת אסתר חיות אמרה כי יש שאלה של סבירות בכריכה בין שתי ההחלטות. לדבריה, התיקון לחוק מתגלגל מאז שנת 2014 בערכאות והחלטת איחוד הערים אינה צפויה לפני שנת 2018.

ששר הפנים יחליט

השופטת ברק ארז: "מי שיקבל החלטה בעניין השבת היא הממשלה, ומי שיקבל החלטה בעניין האיחוד הוא שר הפנים, אבל אם אתם קושרים בין השניים. האם לא יוצא מזה שהשר מקבל החלטה על השבת מבלי באמת... האם יש כאן מעגל שוטה - טשטוש ברמה הציבורית של מי מקבל את ההחלטה. אולי זו הבעיה, נכון שהממשלה בחרה לעסוק בכך אם אין לה זמן, היא לא חייבת, הממשלה בחרה והתנדבה ואם אין לה זמן, זו סמכות שר הפנים".

עו״ד ישראל (רלי) לשם, שייצג את עיריית ת"א-יפו, ציין כי ועדת המנכ"לים שהקימה הממשלה כלל לא העלתה את סוגיית האיחוד עם בת ים כמתווה אפשרי לפתרון. "מדובר בכרוניקה של סירוב להחליט מצד הממשלה. הגם אם יהיה איחוד, חוק העזר העירוני לא ישפיע על בת ים, כי הוא נוגע לרבעים ספציפיים בתחום תל אביב בלבד. עיריית ת"א לא רוצה להפוך את בשבת כאחד מימות השבוע. מדובר בשמירת השבת ודבקות באופי השבת, ולא בהפיכתה ליום חול. חוק", דבריו. לשם דחה את הטענה על פגיעה בעסקים הסגורים בשבת, ואמר כי באותה מידה יכלו לטעון לפגיעה אם העירייה תסכים לפתיחת עסקים מ–7:00 בבוקר עד 22:00 והמוכר יכול לפתוח רק 8 שעות ביום. או עסק למזון כשר שמגוון המוצרים בו מצומצם יותר משל מי שאינו מוכר כשר. נאור אמרה כי הפגיעה מפתיחה בשבת היא דרמטית משום שמובנה הוא להיות או לחדול.

עו״ד פיינגולד המייצג את בעלי העסקים הקטנים, אמר: "מי שקונה קורנפלקס וטיטולים בשבת לא ישוב לקנות אותם במהלך השבוע. לכן המסחר בשבת יוצר פגיעה כלכלית קשה בבעלי העסקים הקטנים בעיר, שמבקשים לנוח יום אחד בשבוע. כבר 15 שנה שכולם מצפצפים על החוק ופותחים בשבת לכן טענותינו שיש לסגור את המסחר בשבת לעיריית תל אביב אין את הסמכות לשנות את חוק שעות עבודה ומנוחה".

נציג העותרים, עו"ד דוד שוב, אמר כי הפתרון היחיד לכאורה זה הפעלת המסחר באמצעות מי שלא יהודי אך בפועל לא ניתנים היתרי מסחר לפי זה. לדבריו, אם כל המסחר בשבת יופעל בידי לא-יהודיים הדבר ייצר סוגיות דרמטיות באופן שלא יאפשר את אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה, וגם העירייה מודה כי אינה יכולה לאכוף את החוק.

כאמור, הנושא הועבר לעיון, וכבר כעת ברור כי יינתן פסק דין.