המציאות הביטחונית בישראל מכתיבה התייחסות שונה לבעיות הנוגעות לאינטרנט - אומר (יום ג', 14.2.17) יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ
אורי מקלב. "ההסתה כאן היא שונה לגמרי מאשר במקום אחר, כי אם מסיתים נגד חיילי צה"ל - מי שקורא את זה, יכול לצאת ולפגוע בהם. וזה מוביל לשאלות רבות נוספות".
מקלב דיבר בערב עיון בנושא הסייבר שהתקיים במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. עוד אמר, כי כמו שהימורים חוקיים הובילו להתמכרות שהרסה את חייהם של המהמרים - כך יש להיזהר מפני ההשלכות השליליות של הגלישה באינטרנט. לדבריו, קיים בכנסת רוב - כולל בקואליציה - המתנגד למאגר הביומטרי, שכן אין צורך בו לצורך הפעלת תעודות זהות ודרכונים חכמים.
מקלב הסביר, כי מאגר כזה עלול להוות יעד לתקיפות של האקרים, כפי שישראל כולה מהווה יעד שכזה. עם זאת אמר, כי קרוב לוודאי שלא ניתן יהיה לפרוץ למאגר זה; "הגופים המקצועיים ביותר בישראל ניסו ולא הצליחו". החשש שלו הוא מפני השימוש במאגר המידע לצרכים אחרים, כגון לבדיקת טביעות אצבע בזירות פשע.
מקלב מתנגד לפשרה שהציע שר הפנים,
אריה דרעי, ולפיה תעודת זהות ללא טביעת אצבע תהיה לחמש שנים, ועם טביעת אצבע - לעשר שנים. לדבריו, אדם מן היישוב יעדיף לתת את טביעת האצבע כדי ש"לא לעבור שוב את הסיוט הזה [של קבלת התעודה] בעוד חמש שנים". מקלב העיר, כי זיוף תעודות זהות אינו מכת מדינה בישראל, והציע להסתפק בתחליף בדמות תשאול כדי למנוע גניבת זהויות.
היועץ המשפטי של מטה הסייבר הלאומי, עו"ד עמית אשכנזי, דיבר על שיתוף הפעולה בין המגזר הממשלתי לבין המגזר העסקי בתחום לוחמת הסייבר. הוא ציין, כי הגורמים הפרטיים אינם מחויבים להיעזר במשרד ראש הממשלה, אלא מדובר בסיוע וולונטרי ובהחלפת מידע. עוד מסר, כי הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, הוציאה טיוטת צו, ולפיו יוכלו גורמים מתחרים להחליף מידע על איומי סייבר - אם כי היתר זה אינו רחב כפי שניתן בארה"ב.
עוד אמר אשכנזי, כי קיימת מגמה ליצור מקצוע של "מייסד הגנת סייבר", אשר העיסוק בו יחייב לימוד של חומר מקצועי מוגדר. המדינה תדרוש ממי שתעסיק בתחום זה לעמוד בתנאי ההסכמה שייקבעו, אך לא תדרוש זאת מהמגזר הפרטי.
